פאדי, אנס ומוחמד הם סטודנטים צעירים, שגרים ביחד בתל אביב כבר כמעט שנה. הם רצו להתרחק מהבית, ללמוד לעבוד ולבלות - אך גל הטרור הנוכחי, ובעיקר המצוד אחר המחבל שרצח שלושה בתל אביב ונמלט, הפך אותם בעיני המשטרה ובעיני חלק מסביבתם לחשודים בסיוע לטרור. איך נראית התקופה המתוחה הזו מהעיניים שלהם?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני אוהב את תל אביב - עיר של צעירים שמבלים ויוצאים. אנחנו לא רוצים רק ללמוד ולישון", אמר מוחמד קאדאן. הוא מחשיב אותו ואת חבריו כצעירים תל אביבים לכל דבר, למרות היחס העוין לו הם זוכים בימים האחרונים. "בשעה עשר בבוקר ישנתי לבד בדירה, ופתאום אני מתעורר עם שוטר עם אקדח שלוף לי בפנים בחדר שלי", שחזר מוחמד.
"באותו יום בשמונה בערב היינו פה כולם, דפקו בדלת משטרה שרצו לעשות חיפוש. אמרתי להם 'אתם יודעים שהייתם פה בבוקר?' והם השיבו: 'מה לעשות שיש קריאה מהדיירים", סיפר. התלונה מהשכנים שדיווחו על הצעירים הערבים לא חריגה בימים אלה:. כחלק מהמאמץ למציאת המחבל, ערכה המשטרה בימים האחרונים פשיטות רבות בתל אביב על דירות של צעירים וצעירות ערבים, נעדרי כל עבר פלילי.
"אתה כל הזמן חשוד"
"קיבלו קריאה מאנשים בבניין פה, זה אומר שהם חושדים בנו ואני גר פה כבר שנתיים", מחה פאדי סמעאן. "אף פעם לא נתתי תחושה לאף אחד פה - ניסיתי לשנות את הדעה של הדיירים פה על ערבים, אבל כנראה שלא הצלחתי".
חנין מג'אדלה, מורה לערבית, עברה לתל אביב לפני שש שנים. "להבדיל מערים אחרות, תל אביב נחמדה ומקבלת - יש בה ליברליות וקל להיות בה שונה", היא טוענת - אך למרות האווירה הזו לא באמת קל להיות שונה בזמן טרור. "כל כמה שנים יש את התקופות האלה, בהן אתה כל הזמן חשוד". לדבריה, הפיגוע בדיזנגוף רק הגביר את החשדות כלפי הערבים בתל אביב: "בפעם הראשונה שזה קורה לך אתה מופתע ועצוב, אבל כבר הפסקנו לספור כמה פעמים זה קורה. מחכים עד שזה יעבור וחוזרים לשגרה וזה חוזר שוב".
הפחד מהמצב מורגש בשני הצדדים: ווסים חג'ו, שהמשטרה ערכה חיפוש בדירתו, הצהיר כי "סטודנטים ערבים לא מרגישים ביטחון ברמת אביב בתקופה הזו. אני מכיר בנות שנסעו לצפון כי לא רצו להישאר פה בגלל פחד מהמשטרה שתבוא, או פחד מתגובות של אנשים". פאדי הצטרף לתחושות הקשות: "כשאני יוצא מהבית אני מרגיש שאנשים מסתכלים עליי בתור ערבי בצורה אחרת ואני גם מרגיש את הפחד , אצלם ערבי שווה טרור ואנחנו רוצים שהם לא יעבירו את זה לילדים שלהם".
פאודי, מוחמד, ווסים ורבים כמוהם בעיקר רוצים שגל הטרור ייגמר. שיוכלו לחזור לשגרת הלימודים והבילויים, כזו שבה אף אחד לא מפחד מהם. "אנחנו חיים ביחד, אין מה לעשות", סיכם מוחמד, "אנחנו מסתדרים בעבודה - יש לנו הרבה חברים יהודים. אם הבן אדם עשה את המעשה שלו זה לא מסמל אותנו, לא כולנו ככה".