גזל הקרקעות מנספי השואה: לפני קום המדינה רכשו יהודים מאירופה קרקעות בארץ ישראל מחברת הכשרת היישוב - אלא שחלקם נספו בשואה ולא זכו לקבל את אותן הקרקעות שרכשו באזורים שונים בהם אזור חיפה, יקנעם ועפולה. אותן אדמות לא הגיעו גם ליורשיהם - ובמקום, נמכרו לקונים חדשים על ידי חברת הכשרת היישוב.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מי מהרוכשים שנרצח בשואה - הקרקע שלו פשוט נמכרה הלאה, מבלי שהיורשים יודעים בכלל אם יש להם נכסים בארץ או מבלי שמישהו ניסה לאתרם. בימים אלה, יש מי שמנסה לסייע לקרובי הנספים לקבל את הפיצויים המגיעים להם עקב מכירת האדמות שרכשו הסבים והסבתות שלהם - בהם נציגי החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה.
"סך הרכישות היו של מאות ואלפים, ומתוכם יש אנשים שכן הצליחו להגיע לארץ ישראל או שאחרי השואה הגיעו היורשים בשנים הקרובות לשואה והצליחו לקבל את הרכוש", מספרת עו"ד אלינור קרויטורו, מנהלת אגף איתור ומידע בחברה.
בשנים האחרונות, בחברה לאיתור והשבת נכסי נספי שואה אוספים את כל המידע על הקרקעות שלא הגיעו ליורשים והגישו תביעה אחת נגד חברת הכשרת היישוב, שעומדת לפני הכרעה סופית.
"הכשרת היישוב היא הגוף האחרון במדינת ישראל שמסרב להעביר נכסים של נספי שואה לחברה", מספר עו"ד אופיר פורת, היועץ המשפטי של החברה לאיתור והשבת נכסי ונספי שואה. "היא מתכחשת לחובה שלה ומעלה טענות שונות כדי להימנע מהעברת הנכסים - למשל שהנספים אכן נספו בשואה ואי אפשר להוכיח שכל מי שנספה אכן נספה".
לאחרונה הוגשו שלוש תביעות נוספות נגד הכשרת היישוב, המצויה בבעלותה של משפחת נמרודי, על שני שטחים בחיפה השייכים לשמונה נספים מקבוצת קוני סוסנוביץ, שמונה שטחים נוספים בעיר השייכים ל-50 נספים מקבוצת עבודת ישראל וחמש קרקעות ביקנעם שנרכשו על ידי קונה יחיד.
"כספים שאז הספיקו כדי לקנות 25 דונם קרקע באזור יקנעם, היום אולי שווים לחם וחלב במכולת", אומרת עו"ד קרויטורו. "אם היה צורך לבטל את העסקה באותה עת, לפחות תדאגו לשמור על השווי של הכספים".
"ניצלו את העובדה שאנשים נרצחו - ולקחו מהם את האדמות"
המאבק המשפטי מתנהל גם על קרקע בחיפה שנקנתה עוד לפני השואה ונבנה עליה בניין. גם במקרה זה, היורשים נאבקים לקבל את הפיצוי המגיע להם: "תמיד היו ידענו שהיו קרקעות שסבא רבא קנה, זה סיפור בלתי פתור", מספר אורי מצקל, שנאבק לקבל את הפיצוי המגיע למשפחתו.
אורי שמע מסבתו בת ה-95 את הסיפורים ובדק אם אכן יש קרקע שנרכשה, רק שהוא לא תיאר לעצמו שהכשרת היישוב מכרה את הקרקע של סבא רבא שלו שנרצח. "זה עצוב שאנשים פשוט ניצלו את העובדה שנרצחו אנשים בשואה ויש קרקעות שאף אחד לא ידרוש. ניצלו את העובדה הזו כדי למכור את הקרקעות לאנשים אחרים".
והקושי לא נגמר כאן. החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה פועלת על זמן שאול, כיוון שעל פי החוק היא הוקמה לתקופה מוגבלת - ועוד פחות משנתיים תיסגר. "נותרו כמה עשרות עד מאות של קרקעות ששייכות לנספים. כל שלב משלבי ההשבה הוא ארוך ומסובך ולוקח שנים, אנחנו עובדים במלוא המרץ כדי לסיים את התביעות המשפטיות", הם מבהירים.
בשבועות הקרובים תתקבל ההכרעה הסופית והדיון בתביעות החדשות שהוגשו - ובית המשפט יצטרך להחליט האם החברה תצטרך לשלם מיליונים ליורשי הנספים.
מחברת הכשרת היישוב נמסר בתגובה: "מתוך מאות העסקאות שביצעה הכשרת היישוב בשנים הרלוונטיות, ישנם 4 מקרים לגביהם טוענת החברה להשבה כי מתחייב פיצוי נוסף. לגבי אותם מקרים שנידונים בבית המשפט, הכשרת הישוב חולקת על עמדת החברה להשבה, ובידיה מסמכים המבססים את גרסתה. הכשרת הישוב תכבד את הכרעת בית המשפט, כשזו תינתן".