למרות השקט היחסי שנשמר בגזרת הדרום מאז תום מבצע צוק איתן, בחודשים האחרונים גוברת התחושה ביישובי עוטף עזה שעימות נוסף נמצא מעבר לפינה. שורה של מנהרות שקרסו ברצועה והצהרות לוחמניות של בכירי חמאס מגבירות את החשש בדרום מפני מערך הטרור שהולך ומשתקם. בפרויקט מיוחד של חדשות 2 Online מספרים תושבים שחיים סמוך לרצועה על החרדה וחוסר האונים ועל התחושה שאף אחד לא ממש דואג להם.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"כבר 16 שנים שאנחנו בלחימה ואנחנו לא רואים שום אופק", אומר יונתן, תושב כפר עזה בן 26. "אם זה לא בא מהאוויר אז זה בא מלמטה. אנחנו לא יודעים איפה זה יתפוס אותנו ותושבים מתחילים לגלות סימנים של פאניקה. אנשים ישנים עם סכינים מתחת לכריות, דברים הזויים בכל קנה מידה".
למרות שלא מדובר במצב חדש בעוטף עזה, יונתן חושש שהמדינה לא עושה מספיק כדי לספק לתושבים ביטחון. "כבר יותר מעשור שהממשלה פשוט יושבת על הגדר ולא מבינה שמשפחות וילדים לא יכולות לשבת על הגדר", הוא אומר. "כשכל מבצע נראה אותו דבר, הייתי מצפה מהממשלה שתיקח אחריות. כל האזור סובל ממכות טרור שהורגות אותו מבחינה דמוגרפית וכלכלית ואין פה שום אופק מדיני או ביטחוני, אין שום תכנית".
"לחיות בפחד זה לא חיים"
"כל הפסטורליות פה יכולה ביום אחד פשוט להיגמר בבום", אומרת נופר, תושבת נתיב העשרה בת 28. "השלווה פה היא מדומה, בסופו של דבר אנחנו נמצאים במקום הכי בוער". ב-2007 ספג ביתה של נופר פגיעה ישירה של קסאם ורק במזל היא לא נפגעה. "אם אני עדיין גרה כאן אחרי זה, זה רק אומר שלא קל לקום וללכת", היא אומרת. "צריך פשוט לחיות בשקר, להגיד לעצמך שלא יצוץ פתאום מחבל".
"אני מציירת לעצמי תמונת מצב שהכל בשליטה והכל יטופל, כי לחיות בפחד זה פשוט לא חיים. אני מעדיפה להיות אדישה ומתוסכלת מאשר לוותר על המקום הזה. הייתי רוצה שיהיה פה שקט, אבל כמה שאני מנסה להיות אופטימית - בשיא הכנות אני לא חושבת שזה יקרה".
"אנחנו נמצאים בין החומות שמגנות על היישוב מירי צלפים, אבל החשש הגדול שלנו הוא מחפירת מנהרות לכיוון היישוב", אומר אשל, אביה של נופר. "אנחנו פוחדים שהמנהרות יגיעו אל מתחת לנתיב העשרה ושיום אחד ייצאו לנו מחבלים בתוך היישוב. יש פה אנשים שטוענים שהם שומעים רעשים, צריך לקחת הכל בחשבון".
"התקווה של כולנו פה זה שיגיעו סוף סוף להסכם", הוא אומר. "אם לא יגיעו להסכם או לפיוס עם השכנים, המדינה צריכה לקבל החלטה חד פעמית להכניס את הצבא ולהרוס את המנהרות כדי להסיר את האיום הזה על תושבי עוטף עזה".
"הם חופרים, אנחנו יושבים בחיבוק ידיים"
"יהיו אנשים שירימו גבה אבל זה אחלה אזור", מתעקש מור, תושב כרם שלום בן 20. "יש פה אוויר מדהים, פאבים, בתי קפה, מסעדות ואירועים לילדים. יש לנו צבא חזק שעוטף אותנו, אבל הממשלה קצת מזניחה. הייתי מצפה שבשלב הזה כבר נהיה בתהליך לאיזה פתרון מדיני, אבל הם עסוקים בקזינו".
"אנחנו חיים במציאות ביטחונית בלתי אפשרית של איומי מלחמה כל שנה-שנתיים וביניהם איום מתמשך של טילים ומנהרות תופת", אומרת מלי, תושבת עין הבשור ואם לשלושה. "כל יום עוברות יותר מאלף משאיות בכרם שלום לרצועת עזה וכולנו יודעים למה משמש המלט. מעבירים חומרי גלם לחמאס שמאפשרים לשקם את העיר ולבנות מנהרות תופת מתחת לרגליים שלנו".
"אני מודאג מהשקט הזה כאן", אומר גיא, תושב בארי בן 51. "השכנים שלנו מדברים על המנהרות שהם חופרים ואנחנו יושבים בחיבוק ידיים. הילדים שלנו נולדו למציאות של מלחמה, של אזעקות ולנו זה כבר נראה כמו נורמה. אומרים שהם יתגברו אבל הם לא יתגברו, זו שריטה לכל החיים".