מחאות העגלות, ארכיון (צילום: עזרי עמרם, חדשות 2)
מחאת העגלות הובילה להתגייסות האמהות. ארכיון | צילום: עזרי עמרם, חדשות 2
המחאה של קיץ 2011 הפכה את הישראלים להרבה יותר מעורבים. הבחירות המקומיות הן ההזדמנות של מי שהנהיג את המחאה בערים השונות לנסות את מזלו בעולם האמיתי. אחת התנועות החזקות במחאה, היתה תנועת האמהות שהובילה את "מחאת העגלות", שהצליחה להביא לשינוי אמיתי והובילה לחקיקת חוק חינוך חינם לילדים מעל גיל שלוש. עכשיו, אימהות ברחבי הארץ החליטו להתאחד ולהשמיע את קולן גם בעיריות על מנת שיוכלו לקבל עוד החלטות למען עתיד ילדיהן.

"האויב הכי גדול שלנו זה האדישות"

ציפי ברנד
ציפי ברנד: "אני רוצה שת"א תהיה בירת החינוך בארץ"
"בתור אחת שסיקרה את הפוליטיקה, הבנתי שהשלטון המקומי משפיע יותר על איך נראים החיים שלנו. בשלטון המקומי יחליטו כמה צפוף יהיה בבית ספר, איך יראו תוכניות החינוך, כי מדובר רק בתקציב עירוני", אומרת היום ל-mako ציפי ברנד (43) במאית ויוצרת סרטים דוקומנטריים, בעברה הכתבת הפוליטית בערוץ 2 ו-10.

ציפי הקימה את סיעת "אסיפת הורים" שמתמודדת על מקומות במועצת העיר ת"א, יחד עם רותי רוסו ואור אלתרמן ברנע. ברנד מצהירה כי התפקיד החשוב בחייה הוא היותה אמא ל-4 ילדים, "צרכתי את תל אביב כעיר הבילויים אבל בתור אמא הבנתי שהעיר לא דואגת לילדים ולא מקדמת את נושא החינוך ולכן הגעתי למסקנה שצריך לפעול מבפנים".

"תל אביב היא כבר לא בירת ישראל בחינוך ולמרות שתקציב העירייה עומד על 4 מיליארד שקל, רק 17% מוקצה לחינוך. צריך לשנות את סדרי העדיפויות של העירייה", היא מדגישה. הדרישה לכוח סקטוריאלי של הורים בעירייה בא לטענתה כתוצאה מגידול מאסיבי של ילדים ולא מתוך מחאות הקיץ השונות. "האויב הכי גדול שלנו זה האדישות, אנשים לא מודעים ליכולת שלהם לשנות ולהשפיע בשלטון המקומי".

ציפי שואפת לשנות את הקצאת התקציבים לתחום החינוך בעירייה, "אני רוצה שהיחס בין מורה ותלמיד בתל אביב ישתנה והעיר תוכל להפוך לבירת החינוך בישראל". לדבריה, אחת המטרות היא שנטל ההוצאה על ההורים יפחת, "בתי הספר יהפכו להיות מרכזים קהילתיים וישרתו את הסביבה במשך כל שעות היום, העירייה תעניק עוד שעות לימוד עירוניות וכך יהיה אפשר לפתוח בתי ספר נוספים ולמנוע את הצפיפות בכתות".

סיעת "אסיפת הורים" מורכבת מקבוצה של הורים, חלקן נשות מדיה כמו רותי רוסו, עיתונאית ושפית ואור אלתרמן ברנע, מייסדת קהילת ההורים "מאמאזון". "החלטנו לחבור יחד כדי להוביל לשינוי אמיתי עם אנשים בעלי יכולת ביצוע גבוהה וכוח סקטוריאלי למען תושבי העיר".

"רק להורים אין מי שישמיע את קולם"

רשימתה של ברנד אינה היחידה ששמה את ההורים בראש מעייניה. מירב פלד ונגלניק (41) אם לשני ילדים מתמודדת במקום השלישי למועצת עיריית תל-אביב בסיעת "רשימת הורים-ילדי ת"א בראש". רשימת ההורים מורכבת מ-11 הורים, רובם אימהות המעוניינות להעלות את קול ההורים במועצה. מירב הקימה את הסיעה יחד עם לי זהר, "הצטרפתי לסיעה לאחר שהבנתי שהורים פועלים באופן עצמאי ואין מה שדואג לנו. כל הורה נלחם על הדברים שחשובים לו במקום שהעירייה תיתן מענה לכלל התושבים".

מירב פלד (צילום: גיא ונגלניק)
מירב פלד ונגלניק: "נלחם על דברים שחשובים להורים בעירייה" | צילום: גיא ונגלניק

מצע הסיעה שואף לתת מענה להורים ולטפל בנושאים של חינוך, נוער וספורט. מירב מדגישה כי 85,000 תושבים הינם הורים ולכן הינם זכאים להיות בראש סדר העדיפויות של העירייה. "תל-אביב היא עיר נפלאה, עיר של תרבות, תיירות ונגישות אבל הילדים לא נכללים באינטרסים של העירייה".

"אימהות ברחבי הארץ התעוררו. ההורים הבינו שהדרך היחידה לדאוג לילדים שלנו היא להיות פעילים ולחשוב ביחד כיצד יוצרים שינוי", היא מדגישה. לדבריה, ההתעוררות החלה לאחר מחאת העגלות בקיץ 2011 וגרמה להורים לקחת חלק בעשייה.

מירב אומרת שהרגע שגרם לה לקחת חלק בעשייה הפוליטית הוא כאשר ילדיה נכנסו למערכת החינוך העירונית והיא הייתה חייבת להתגייס למענם, "הבן שלי עלה לכתה א' וראיתי שיש המון דברים בלתי נסבלים בבית הספר. מלבד צפיפות בכיתות, הייתה בעיית אקוסטיקה נוראה, רעש בלתי נסבל בכיתה וחשבתי לעצמי כיצד ילדים בני 6 יכולים ללמוד בתנאים כאלו?", לדבריה, מיד פנתה לעירייה ודאגה שיבנו תקרות אקוסטיות שיאפשרו למידה שקטה בכתה.

"ההורים הם סקטור חזק מאוד והם חייבים להיות מיוצגים, זה לא הגיוני שגמלאים, צעירים, אפילו בעלי חיים מיוצגים בעירייה ורק להורים אין מי שישמיע את קולם. אנחנו נהיה פה בשביל ההורים, אלו שהמערכת הביורוקרטית מתישה אותם, כדי שהם לא ילכו יותר לאיבוד. אנחנו נעזור למצוא פתרונות בעירייה", היא מדגישה.

"מדברים על חינוך, אבל מה עם האמהות?"

טלי בריל (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
טלי בריל, ממחאת העגלות למועצת ראשון לציון | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
לטלי בריל (41) אם לשלושה ילדים, המעורבות החברתית אינה דבר חדש. בריל הנהיגה את מחאת העגלות בראשון לציון בקיץ 2011. "אני כבר שש וחצי שנים אמא והחלטתי לשים את נושא החינוך והטיפול בילדים על סדר היום הציבורי". לפני כשנה הקימה את רשימת "הורים דורשים מהפך בחינוך" ודרשה מהפוליטיקאים לשים את החינוך בראש סדר העדיפויות.

טלי הצטרפה ל"תנועה החברתית הירוקה" ומתמודדת על המקום החמישי למועצת עיריית ראשון לציון. "'התנועה החברתית הירוקה' משלבת בין הנושאים החברתיים לסביבתיים וזה חשוב בשביל איכות החיים של ילדיי". בנוסף, היא מדגישה כי מצע הסיעה מתמקד באימהות, "כולם מדברים על חינוך אבל מה עם האימהות? מי דואג להן? אנחנו ניצור מרכזים קהילתיים שיתנו מענה לאימהות ולילדיהן בשעות אחה"צ".

טלי אינה חוששת מההצטרפות למערכת הפוליטית ולא מודאגת שזמן האיכות עם ילדיה יפגע, "יש לי תמיכה רבה מהמשפחה, הילדה שלי למדה כבר בגיל 6 מה זאת דמוקרטיה והשתתפה איתי בהפגנות, אני יוצאת למאבק למען הילדים שלי", היא מצהירה. לדבריה יש מודעות רבה בציבור לנושאים הללו, "ההורים התפכחו, הפכו להיות אקטיביים יותר ודואגים לעתיד ילדיהם".

דריה מיולבאום (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
דריה מיולבאום: "ההורים הם עמוד התווך של הקהילה" | צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
דריה מיולבאום (32) אם לשני ילדים בני 9 וחצי ו-4 וחצי מאריאל החלה בפעילות החברתית לפני כשנתיים כשהייתה שותפה למחאת העגלות באריאל. "אחרי המחאה הצטרפתי לוועד ההורים בגנים של הילדים שלי במטרה להעלות את הנושאים הללו לסדר היום הציבורי".

דריה הצטרפה לסיעת "הבית היהודי" ומתמודדת על המקום השני למועצת העיר. לדבריה, הצטרפותה לסיעה אינה פוגעת באינטרסים החברתיים שלה של חינוך וילדים. "סיעת הבית היהודי תטפל גם בנושאי רווחה וחינוך וגם בנושא הדת. כדי להיכנס למועצה באריאל, אי אפשר להתעלם מהנושאים הביטחוניים ולכן מפלגת האם מספקת לנו גב".

לדבריה, ישנה בעיית רישום לצהרונים ומעונות באריאל. "אני התגייסתי לטובת הילדים שנתקלתי בבעיה הראשונה כאשר רשמתי את הילד שלי לצהרון ולפתע הודיעו לי שהצהרון לא יפתח כי אין מספיק ילדים ואין ביקוש לצהרון". דריה מוחה על המצב האבסורדי וטוענת שמדובר בתשתיות שעל הרשויות המקומיות לספק לתושבים והיא תשאף כדי לשנות את מצב.

לטענתה, המעורבות הפוליטית של הורים ברחבי הארץ מורגשת והגיע הזמן שיהפכו למקבלי ההחלטות בעירייה, "אנחנו התעוררנו והבנו שאם אנחנו לא נפעל אף אחד לא יפעל בשבילנו, ההורים הם עמוד התווך של הקהילה, הם אלו שצורכים את מירב השירותים המוניציפאליים", היא מדגישה.