הסיפור המוזר הזה מתחיל בחיילת שהתגייסה לטירונות, שם סיפרה למפקדות על כאבים עזים בבטן וברגליים. "הלכתי למרפאה, אמרו לי 'אין לך כלום, קחי אקמול ותמשיכי כרגיל'", מספרת ד'.
האקמול לא ממש עזר, הכאבים נמשכו, החיילת המשיכה להתלונן ולטענתה גם התשובות של המפקדות לא השתנה. "כל שנייה התחלתי לזחול, הייתי הולכת עם כל היחידה ביחד ונופלת וכל הזמן המפקדים היו באים ואומרים לי 'קומי, את סתם עושה הצגות. את יכולה להמשיך'".
אז ד' המשיכה להתלונן וגם הבטן שלה המשיכה לתפוח, וכך נכתב בדו"ח הבדיקה בבית החולים אליו נשלחה 3 שבועות לפני היום הגורלי. "בטן שמנה, ללא רגישות, ללא סימני גירוי דפקי".
"התחלתי לצעוק 'זה לא שלי!'"
במהלך הבדיקה הבאה בבית החולים ד' חשה ברטיבות. "מסתבר שירדו לי המים והרופאה באה והיא אומרת לאמא שלי 'אל תדאגי, זה אופייני לדלקת בדרכי השתן. ברח לה שתן'. אמא שלי תפסה אותה ואמרה לה: 'על מה את מדברת? תעלי את הבת שלי לחדר לידה, היא צריכה ללדת'".
זמן קצר אחר כך, בשעה טובה, נולד בן זכר בריא. כל זאת מבלי שהצבא, בית החולים, או אפילו האמא ידעו על קיומו. "התחלתי לצעוק 'זה לא שלי, מה פתאום? מאיפה הוא צץ?!', צעקתי על הרופאים 'אתם שקרנים, אתם אמרתם שיש לי דלקת בדרכי השתן, זה לא שלי'".
עכשיו האם הצעירה תובעת את צה"ל על כך שלא איתר את התינוק. והעולל עצמו - הוא חוגג השבוע 4 חודשים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי: "מטעמי צנעת הפרט אי אפשר להיכנס לפרטי המקרה. נדגיש כי החיילת קיבלה את כל הטיפול הרפואי הראוי".