ביום שלישי השבוע התכנסה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הגוף התכנוני העליון במדינה, והחליטה להוציא את הארגונים הירוקים מהוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים. מן הסתם, לא שמעתם מעולם על הוועדה שעליה מדובר, שבה יושבים נציגי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

איתמר בן דוד הוא ראש תחום תכנון של החברה להגנת הטבע. גם הוא נזרק מהוועדה מכיוון שהממשלה והיזמים אוהבים להציג אנשים כמוהו כ"מחבקי עצים" שמעדיפים את טובת השממיות על רווחת בני האדם. אך זה לא האיש.

"הגעתי ממינהל התכנון", הוא מספר, "ולפני זה הייתי במשרד החקלאות. עברתי לצד של 'הירוקים' כי הרבה פעמים יצאתי מתוסכל, עם כל הכוח שהיה לי כפקיד שעושה דברים משמעותיים. ברוב ההחלטות רואים שמקבלי ההחלטות מעדיפים את האינטרס היזמי הצר, ובסוף יש קובעי מדיניות מלמעלה שמקבלים את ההחלטות והרבה פעמים אומרים לך: 'תעגל'".

"מי שזרק אותי זה שר הפנים גדעון סער ומנהלת מינהל התכנון בינת שוורץ", טוען בן-דוד. סער ושוורץ סירבו להתראיין ולהגן על המחטף.

עבר לצד ה"ירוקים". בן דוד
עבר לצד ה"ירוקים". בן דוד | צילום:

"הבנתי שמהו נוראי הולך לקרות"

גם לאורנה אנג'ל, אדריכלית שהייתה ראש צוות תכנון במשרד הפנים בוועדה המחוזית וסגנית מתכנן המחוז, שהייתה אמורה לחתום על פרויקט הולילנד, אמרו כי אם היא לא תחתום, "נפטר אותך". בסוף היא הייתה עדת תביעה במשפט. כעת, היא רוגזת על כך שבאותה שעה שהוקרא גזר הדין של גיבורי הפרשה ההיא בירושלים, הורחקו ארגוני הסביבה מגוף התכנון העליון.

"ברגע שאין בקרה על התכנון הרבה יותר קל לעשות מה שרוצים", היא אומרת. "ואני מדברת אולי קצת בהתלהבות מכיוון שאני הייתי שם בפרויקט הולילנד, וביום שבו החליטו לא לעשות תסקיר השפעה על הסביבה, זה היה היום שהבנתי עוד לפני שהרבה אנשים אחרים הבינו שמשהו נוראי הולך לקרות פה.

"זה דבר שהוא הכי בסיסי בשביל האנשים שחיים שם ואלה שיחיו שם - ומחליטים לא לעשות אותו".

"הורו לי לחתום על הולילנד, או שאפוטר". א
"הורו לי לחתום על הולילנד, או שאפוטר". א | צילום:

רוצים לקדם את התכניות הנכונות

אלא שמנגד טוען יו"ר מרכז הבנייה, ערן רולס, כי "הגענו למצב שמחירי הדירות עלו בצורה כל כך דרסטית, בגלל שאי אפשר להעביר תב"עות (תכניות בניין עיר) ואי אפשר לקדם. ה'ירוקים', שיש להם תפקיד מאד חשוב, קצת חרגו מגבולות הטעם הטוב. הקטנת הארגונים הסביבתיים תביא לירידה בביורוקרטיה ולשחרור קרקעות שכל כך מייחלים להם".

אך ב"ירוקים" לא מתרגשים מדבריו של רולס. "הטענה שאנחנו מעכבים תכניות היא טענה שקרית ודמגוגית", אומרת יעל דורי, ראש תחום תכנון ב"אדם, טבע ודין". "אנחנו בוועדות בשביל לקדם תכניות של התחדשות עירונית".

לירוקים יש אחריות לשם שיצא להם כמתנגדים סדרתיים. היום, למשל, ברור ששגו בעבר כשהתנגדו לכביש 6. הם הסיקו מסקנות ועשו שיעורי בית. בניגוד לדעה הרווחת, למשל, הם לא מתנגדים לבנייה גבוהה וצפופה בערים הקיימות.

"סי אנד סאן, חוף הכרמל או הולילנד הם לא פיתרון למצוקת הדיור", אומרת דורי. "כי אף אחד מאיתנו לא יכול לגור שם. אנחנו רוצים לקדם את התכניות הנכונות".

"אני היום, למשל, לוקח חלק בתכנית ל-2040 למחצבות בישראל", טוען בן-דוד. "זה מצב לא פשוט לאיש סביבה. אף אחד לא אוהב מחצבות. הן פוגעות בשטחים הפתוחים ובבריאות, אבל אנחנו מבינים שכשבונים ויש קיום אנושי - אתה צריך גם חומרי גלם לבנייה ולסלילה".

"אפשר גם לטפל במשבר הדיור וגם להתחשב בבני אדם"

אלא שבאותה הזדמנות שבה זרקו את הירוקים מוועדת התכנון הכי חשובה, החליטו להפטר גם מנציג אגודת המתכננים והאדריכלים וגם מנציג משרד הבריאות.

פרופסור איתמר גרוטו, ראש שירות בריאות הציבור, אומר כי "ישנה איזושהי אווירה או הרגשה שלפעמים משרד הבריאות מעכב דברים כי הוא רוצה לשמור על בריאות הציבור והוא לא נותן לפרויקטים מסוימים להתקיים. לדוגמא: מתקן התפלה שאמור לקום בצפון".

לדברי אורנה אנג'ל, "אין שום בעיה גם לטפל במשבר הדיור, גם להתחשב בסביבה וגם להתחשב בבני אדם. ככה צריך להתנהל במדינה שמבינה כבר שאחת הבעיות הכי קשות שלנו היא חוסר החשיבה לטווח רחוק.

"בסוף, כל דבר שיישאר שם אחרי שלא משנה מי יחתום על התכניות, הוא נשאר שם בשביל הילדים שלנו ובשביל הנכדים שלנו. וזה בידיים שלנו אם אנחנו משאירים להם משהו טוב או אם אנחנו משאירים להם משהו שהם יסבלו ממנו".

ממשרד הפנים נמסר: "ההחלטות נתקבלו על ידי חברי המועצה הארצית ברב קולות והתבססו על המלצות הגורמים המקצועיים. שר הפנים לא היה מעורב בתהליך".