מור עזרא בת ה-16 איבדה את הכרתה לפני עשרה חודשים כאשר התייבשה בטיול השנתי - מאז היא שוכבת בבית החולים כשהיא בהכרה מינימלית ומתקשרת עם משפחתה באמצעות תנועות ראש ועיניים בלבד.

העיתון ידיעות אחרונות מפרסם הבוקר את סיפורה של עזרא, תלמידה מקריית אונו שחיכתה בהתרגשות לטיול השנתי של בית ספרה במאי בשנה שעברה. בסופו של אותו טיול הידרדר מצבה ומאז היא מאושפזת במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים שיבא בתל השומר.

עזרא הרגישה רע כבר ביום הראשון לטיול השנתי, למרות שהמשיכה לצעוד יחד עם בני כיתתה בנחל עילבון. בסוף אותו יום פונתה עזרא לבית החולים פוריה בטבריה, שם אובחנה כסובלת מהתייבשות. בתחילה היא עוד הייתה בהכרה מלאה, ואף דיברה עם הוריה בטלפון, אך כשהגיעה אמה בשעות הלילה לבית החולים היא מצאה אותה בהכרה מעורפלת - מצב ממנו לא התאוששה עד היום.

"עשו לה סי.טי ראש", משחזרת מירב, אחותה הבכורה של עזרא, "אבל לא היה מומחה שיפענח את התוצאה. הצילום נשלח לבית החולים רמב"ם. הדופק שלה השתולל, ניסו לייצב אותה. כולנו היינו בהיסטריה. לא הבנו מה קורה".

"הילדה התחילה להגיב לסביבה"

חיכתה לטיול השנתי - ומאז לא שבה להיות בר (צילום: חדשות 2)
חיכתה לטיול השנתי - ומאז לא שבה להיות בר | צילום: חדשות 2

לאחר קבלת תוצאות הסי.טי, הועברה עזרא לבית החולים רמב"ם בחיפה. "ברמב"ם אמרו לנו שיש לה נוזלים במוח", סיפרה מירב, "שצריך להכניס אותה לניתוח דחוף. שנוצרה בצקת שבגללה נמחצו כלי דם ולא הגיע חמצן למוח שלה. אחרי הניתוח אמרו לנו שהסיכויים שהיא תתעורר קלושים".

לאחר שבועות רבים בהם הייתה מור מחוסרת הכרה, ואף הוגדרה כצמח, היא הועברה לבית החולים לוינשטיין ברעננה, כשהרופאים מדגישים בפני הוריה כי אין לה סיכוי להתעורר, למרות שלא סבלה ממצב של מוות מוחי.

פתאום הגיע שינוי מפתיע במצבה של עזרא. "לאט לאט הילדה התחילה להגיב לסביבה", אומרת אחותה. "לפני חמישה חודשים עברנו לבית החולים שיבא להמשך טיפול". מאז שהגיעה עזרא למחלקה הנוירוכירורגיה בשיבא, מצבה מוסיף להיות קשה והיא מתקשרת עם משפחתה באמצעות הנעת הראש לצדדים ופתיחת וסגירת האגרוף והעיניים לפי בקשה. "היא התעוררה. היא מזהה את כולנו ואת האחיינים שלה וכבר הוגה 'מירב' ו'אמא'", סיפרה מירב.

"אנחנו מתקשרים איתה באמצעות הנעת ראש - ימין זה כן ושמאל זה לא", מספרת טל, אחותה בת ה-18 של עזרא. "בהתחלה חשבנו שאנחנו מדמיינים, אבל אין ספק שהיא מבינה מה קורה איתה. אם היא בוכה אנחנו שואלים מה כואב לה והיא מראה. היא זקוקה לתוכנית שיקום אינטנסיבית. היא ילדה ויש לה חיים לפניה. צריך לתת לה הזדמנות".

"כרגע אין לה כלום"

עם זאת, כעת נאלצים בני משפחתה של עזרא להילחם על זכותה של מור לשיקום. בית החולים קבע כי יש להעבירה למחלקה סיעודית, אך בני משפחתה מתנגדים לכך וטוענים כי מצבה של עזרא משתפר ואשפוז במחלקה סיעודית יחרוץ את גורלה.

טענת המשפחה מגובה בדו"ח מומחה שהוכן על ידי ד"ר עופר קרן, מנהל מחלקת השיקום בבית החולים אלין לשיקום ילדים ונוער. "באמצעות טיפול ייתכן שניתן יהיה לשפר את מידת הערנות, הגברת התקשורת, שיפור התנועות ורכישת יכולת להפעלה מוטורית מוגבלת", כותב ד"ר קרן בחוות דעתו.

"אנחנו מבינים שמור לא תחזור לתפקד כמו קודם", אומרת טל. "אנחנו לא מצפים שתקום ותחזור לרקוד, אבל אנחנו כן מצפים שתהיה לה איכות חיים, כי כרגע אין לה כלום".

מבית החולים שיבא נמסר לידיעות אחרונות כי ההנהלה תפעל לפי המלצתו של ד"ר קרן ולא תסטה ממנה.