תקופת ההיריון מלווה בחששות רבים לקראת התינוק החדש שמצטרף למשפחה. לצד ההתרגשות הגדולה, יש לא מעט חרדות מפני אפשרות שהתינוק ייוולד עם מום. אותן חרדות מובילות גם רופאים רבים להפסיק היריון מחשש לתביעות.
אחוז התינוקות שנולדים עם מום בישראל נמוך יחסית ועומד על 2%, אך למרות זאת סכום התביעות עולה משנה לשנה ועומד על כ-150 מיליון שקלים בממוצע לשנה. לדברי פרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי במרכז שניידר לרפואת ילדים, במקרים רבים סכום הפיצוי שמשלמים בתי החולים אינו תואם את הצרכים האמיתיים של המשפחה.
הלחץ על בתי החולים הוביל את פרופ' שוחט ליזום הצעת חוק להקמת קרן ממשלתית שתעניק פיצוי אוטומטי למשפחה שנולד לה תינוק בעל מום. "הורים רבים פונים למערכת המשפטית כדי לקבל הכרה במצב הרפואי שנכפה עליהם, ופיצוי כספי שיסייע להם להתמודד עמו", אמר פרופ' שוחט בראיון לערוץ החדשות. "התוצאה היא שרופאים רבים מסרבים לקחת אחריות ומפסיקים הריונות שלא לצורך".
לפני כשנה פנה פרופ' שוחט ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, שפעל לקידום חקיקה בנושא. על פי הצעת החוק שתוגש בקרוב לכנסת, תוקם קרן שנתית שתנתב אליה את תקציבי משרד הבריאות וקופו החולים המיועדים למימון רשלנות רפואית, מהם ימומן הפיצוי. זאת, מבלי שיהיה צורך בפנייה למערכת המשפטית כדי להוכיח רשלנות של הרופא.