22:00 בלילה, מחלקה פנימית ה' בבית החולים "וולפסון" בחולון. האחות האחראית פריבה מור ממהרת לטיפול חירום באחד המאושפזים שנמצא במצוקה נשימתית. אם היא לא הייתה ממהרת לטפל בו - הוא היה מת. העירנות הזו היא לא דבר מובן מאליו אחרי 15 שעות ברצף של עבודה. "אני תשושה, עוד לא אכלתי ארוחת ערב. רק קפה בבוקר, איזה שני נשנושים ולבן קטן", אומרת מור.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
שמונה קשישים מאושפזים במצב קשה במחלקה שלה ורובם מונשמים. חייהם תלויים לחלוטין בה ובחברותיה האחיות האחרות. החיים שלהן עצמן בעדיפות נמוכה יותר. "הייתי אמורה לעזוב ב-3 אחר הצהריים ועכשיו כבר עשר בלילה, אבל אני נשארת", הדגישה מור.
מי שלא מצא את עצמו תלוי בעירנותן של האחיות במחלקה בבית חולים בשעת לילה מאוחרת, לעולם לא יבין את המצוקה של הצוות. העומס, השעות ארוכות, המחסור, המשכורות הנמוכות והעבודה שאף אחד אחר לא מוכן לעשות - כל אלה הביאו את האחיות לפתוח בשביתה.
"יש אחיות שלא אומרות בבית שהן מחליפות חיתול", אומרת רוזה רמה, אחות בכירה במחלקה. "מה אנחנו מבקשות? שתהיה בעבודה הזו קצת תמורה". תמורה, הכרה, משכורת ראויה? לכך האחיות מייחלות. הבעיה העיקרית עם השביתה של האחיות היא שזו לא באמת שביתה, כי אם הן ישבתו ולא יגיעו לעבודה - אנשים ימותו.
"עובדי הנמל באשדוד פתחו בשביתה ואחרי 24 שעות היה הסכם והם קיבלו כל מה שרצו. למה? כי הם מכניסים כסף למדינה. ואנחנו? אנחנו מטפלות בנכס הכי יקר למדינה - חיי אדם. ואנחנו לא מקבלות את ההערכה על זה", הוסיפה פריבה מור בכאב. בינתיים נמשך המשא ומתן בין האוצר להסתדרות האחיות, וכרגע אין פתרון באופק.
"הגיע הזמן שהאוצר יבין שלא באנו לכבות שריפות. אנחנו עומדים על זה שהמקצוע יהיה אטרקטיבי ולכן צריך לעלות את השכר של האחיות בבסיס. לא למצוא פתרונות זמניים כמו מענקים", סיפרה לחדשות 2 באינטרנט אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות. "ההצעות שהציע האוצר לא שוות לדמי חנוכה. הם משתמשים בתירוצים כדי להתחמק מהתמודדות עם הבעיה האמיתית".
"אי אפשר להכריח את האחיות להמשיך לעבוד בתנאים האלה. בעבר שחררו אסירים כי הייתה צפיפות בבתי הכלא - רק בבתי החולים אפשר להמשיך ולדחוף חולים. לנו אין מה להפסיד", חתמה כהן.