גדעון גדי ז"ל היה אדם די בריא עד לפני שנתיים. הוא אומנם סבל מדלקת מעיים כרונית, מחלה שאפשר לחיות איתה שנים רבות. בדצמבר 2010, רק חודשיים אחרי יום הולדתו ה-64, הוא אושפז בשל סיבוך שגרתי של הדלקת שהתבטא באובדן תיאבון וירידה במשקל.
גדי, מפיק ידוע של סרטי קולנוע וטלוויזיה, היה מאושפז במשך חודש וחצי - תחילה בבית חולים "השרון" שבפתח תקווה ואחר כך במרכז הרפואי "שיבא" שבתל השומר. לטענת קרוביו, הרופאים התרשלו - מכיוון שכלל לא חשבו להעניק לו טיפול בסיסי של הזנה תוך ורידית. כשנזכרו לעשות זאת - היה זה מאוחר מדי: גדי איבד 25% ממשקל גופו - ומת.
"הבן אדם המשיך לרדת במשקל, לא קיבל תזונה דרך הווריד, לא יכול היה לעבוד בעצמו – ופשוט גווע ברעב", סיפרה אלמנתו, מרגלית. "לפני עיניך אתה רואה בן אדם מרזה ומצטמק. עד היום הזה לא הבנו מה הרופאים עשו שם. מכיוון שהוא ירד לתת-תזונה כל כך קשה, כל המערכות שלו קרסו".
"רפואה לא הייתי רוצה להיות מטופל שלה"
ד"ר נחום ורבין, לשעבר מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים "איכילוב", כתב כך בחוות הדעת שצורפה לתביעה נגד שני בתי החולים: "כשקיבלתי את התיק הרפואי של גדי גדעון ז"ל ועיינתו בו, קיבלתי זעזוע. במשך כחודשיים אפשרו לחולה למות מתת-תזונה ולא היה מי שיקרא למלך 'עירום'. זוהי רפואת השטחיות ודלות המחשבה. זוהי הרפואה שלא הייתי רוצה להיות המטופל שלה".
עו"ד דניאל סרור, המייצג את בני המשפחה, אמר: "ריבונו של עולם: בן אדם מת מתת-תזונה. בסך הכל היה צריך להזין אותו. הוא מת מרעב בתוך בית חולים, לא באפריקה או במדינת עולם שלישי - אלא בשני בתי חולים מרכזיים בישראל במאה ה-21. זה פשוט בלתי נתפס".
מבית חולים "השרון" נמסר בתגובה: "אנו משתתפים בצערה של המשפחה אך דוחים את הטענות המתייחסות לטיפול הרפואי. בית החולים נתן את הטיפול המיטבי במצבו הרפואי של החולה. ככלל בעניין הזנה תוך ורידית, הכוונה היא להימנע ככל שניתן מטיפולים אלה עקב סיבוכים".
מהמרכז הרפואי "שיבא" נמסר בתגובה: "החולה נפטר מדימום מאסיבי. למרות ניסיונות טיפול בעירויי דם רבים, חסימת כלי הדם בצנתור ואף ניתוח להפסקת הדימום - לא ניתן היה להציל את חייו. הטענה שהוא נפטר בשל טיפול רשלני ותת-תזונה בדלקת מעי כרונית שבעטיה אושפז אשפוז ארוך בבית חולים אחר - אין לה בסיס".