תסריטי האימה של מומחי הסביבה לא הלכו לשום מקום. לכבוד יום כדור הארץ אנחנו בודקים שוב במה בעצם אנחנו מסתכנים, בעודנו ממשיכים בעסקים כרגיל - ללא התחשבות בפליטת גזי חממה, בקידוחים בלב הים או בהרס אתרי הטבע לצורך הפקת חומרים ובנייה. את השינויים המתחוללים אפשר לראות כבר עכשיו - אם מסתכלים על צורתו של ים המלח מן האוויר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
התחזיות השחורות מתמקדות כאן אצלנו במה שהיה פעם, ונחשב גם היום, לאחת האטרקציות הייחודיות ביותר של ישראל, המקום הנמוך ביותר בעולם - ים המלח. הוא אולי יישאר המקום הנמוך בעולם, אבל, מומחים לנושא מזהירים - ים המלח כבר משנה את צורתו ועשוי להישמע כמו פנטזיה רחוקה, כבר לנכדינו.
"נדמה שאיחרנו את המועד והוא כבר לא ישוב להיות כפי שהיה", מזהירים גורמים המעורים בנושא בעצב. "יש תכנית לייצוב המפלס, שאמנם תזרים לים המלח מים, אבל הם עלולים לגרום להתפשטות של אצות וחיידקים שבהם וודאי לא נרצה לרחוץ".
"ים המלח ילווה אותנו עוד כמה שנים", אומרים שם, "אבל התשתיות שלו כבר משתנות. מי שמביט עליו מלמעלה רואה שהלשון הכל כך מוכרת - כבר לא נמצאת שם. חלקו התחתון מרושת כולו בסוללות של מפעלי ים המלח, ואזור המלונות בו אנו נוהגים לרחוץ בחופשות הוא למעשה בריכה תעשייתית".
"כבר היום אנחנו רואים את תופעת הבולענים שמתרחבת וגם היא מרמזת על מה שקורה ומה שעתיד לקרות. הנכדים שלנו ככל הנראה כבר לא יכירו אותו. מפלס המים צפוי לרדת, והוא עשוי להגיע עד לעומק של 200 מטרים, לא יותר, בחלקו העמוק ביותר".
בצורות יביאו גלי הגירה ממדינות אפריקה
המשרד להגנת הסביבה פרסם בתקופה האחרונה דוח רחב היקף המכונה "קיימוּת 2030". לצד הצעות לשיפור חיינו אי שם, בעוד 17 שנים, הוא גם מציב תמונת ראי מפחידה של העשוי לקרות כאן בעוד פחות משני עשורים, אם לא נתעשת.
בדוח מכנים את המצב הזה "עסקים כרגיל". "לגידול האוכלוסייה, לעלייה ברמת החיים ולהשתנות דפוסי הצריכה, תהיה השפעה מרכזית על הסביבה בישראל", כותבים שם. "הדבר יבוא לידי ביטוי בהמשך התרחבות השטח הבנוי, בצמצום של שטחים פתוחים במרכז הארץ, בהקטנת השימוש בתחבורה הציבורית והגדל התלות ברכב הפרטי, בגידול הזיהום ובערים הגדולות".
אבל מעבר להידלדלות השטחים ולהמשך זיהום האוויר, מסבירים שם, גם שינויים במדינות שכנות עשויים להשפיע עלינו. "תהליכים סביבתיים עולמיים, כגון בצורת במדינות אפריקה, ישפיעו על ישראל בדמות זרמי הגירה של פליטים אשר יחצו את הגבול באזור דרום הארץ".
בנוסף מציגים בדוח המשרד בעיה נוספת ובוערת לא פחות - דרכי ורמות המוכנות. "ההתמודדות של הממשלה עם האתגרים הסביבתיים תהיה חלקית ומקוטעת, ולרוב במתכונת של תגובה מיידית לבעיות שהתעוררו", מזהירים שם ורומזים אולי למדינויות הנהוגה כיום, תוך שהם מפרטים את הסיבות לכך - ההתמקדות בצרכי ביטחון והסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן העדפת אידיאולוגיה כלכלית ניאו-ליברלית.
העתיד הולך להיות חם
וברקע האזהרות האלה - עומדת ההתחממות הגלובלית שעדיין מאיימת על כולנו. "שינוי האקלים לא ירד מסדר היום", אמרו לנו היום גורמים במשרד והוסיפו בעצב - "אנחנו הולכים ומבינים שהעולם לא יוכל להמנע מפליטת הגזים שאותם ניסו הארגונים הירוקים להפחית בשנים האחרונות". והמחיר? "הממוצע העולמי של מידות החום צפוי לעלות ב-3-4 מעלות".
אבל השפעת הטמפרטורה לא תגיע רק לבגדים בארון. "בעולם כולו מתמודדים היום, ויתמודדו עוד יותר, עם בעיות של מחסור במזון וביבול איכותי, בצורות שונות צפויות לנו, כמו גם אירועי מזג אוויר קיצוניים, שאת חלקם נדמה שאנחנו כבר רואים בשנים האחרונות, במיוחד באירופה".
תרחיש האימה האקלימי לא נגמר כאן. "המחקרים האחרונים מראים באופן די וודאי עלייה בכמות האסונות העולמיים, אבל גם התפשטות מוגברת של מחלות זיהומיות. גם תשתיות הביוב והסניטציה עשויים להפגם או להפוך ליעילים פחות. כבר היום אנחנו רואים השפעה של זיהום אוויר בעיקר אצל אוכלוסיות הקצה - הצעירים והמבוגרים. יותר ויותר ילדים נולדים ומתמודדים עם אסטמה שפוגעת באיכות חייהם".
"כמובן שיש גם חשש מהצפות ועליית מפלס הים. החשש מהשפעה על שוק המזון הוא כבר בטווח הקרוב - כבר בעוד חמש שנים חוששים מרעב ומשבר בשוק. הניסיון כעת הוא לעבור לחקלאות חכמה יותר וחסכונית יותר, בעיקר במים, ובזה ישראל יכולה לתרום לעולם מניסיונה העשיר".
השפעת צריכת היתר נראית לא רק על פני היבשה ובעליית המפלס, אלא כבר עכשיו, במאגרי המים השונים. "אנחנו מזהים זיהום ימי והידלדלות הדגה, בעקבות דיג יתר", מזהירים במשרד בהתבסס על דוחות סביבתיים בינלאומיים. "גם קידוחי הגז והנפט החדשים במעמקי הים הם סיכון חמור של פליטות, כפי שקרה לפני שלוש שנים במפרץ מקסיקו. בקידוח הגז מולח חופי ישראלים אנחנו עובדים באופן צמוד עם היזמים ומנחים אותם כדי ליצור פגיעה מינימלית בסביבה".
יש גם דאגה אמיתית מהכחדה והידלדלות של זנים שונים של בעלי חיות. "צוחקים עלינו לא פעם שאנחנו דואגים כל כך לשפירית הביצה", אומרים במשרד בחומרה, "אבל מדובר לעיתים בזנים שניתנים לנו חינם, ואנחנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו - אבל הם בסיס ליצירת תרופות שונות שייתכן ולא יהיו לנו בעתיד".
אז מה עושים? התשובות עשויות להיות מפתיעות
והפתרונות כאן אצלנו? יש שיאמרו שהם מפתיעים. "ככל שמקימים יותר יישובים מרוחקים ופחות מתמקדים בבנייה ותכנון נכון בערים, היכולת שלנו לספק תחבורה ציבורית ראויה הולכת וקטנה. חייבים להתמקד בפיתוח מרחבי. אפילו בתל אביב, שבה עוברים מדי יום מיליון או שני מיליון איש לא מספקים כדי לממן את התשתיות היקרות להקמת רכבת תחתית לדוגמה. אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להישען על תחבורה פרטית".
"השטחים שלנו הולכים ומדלדלים והפקקים שהולכים ונוצרים בכניסה לערים ייהפכו לעוד פחות נסבלים. זה בזבוז של זמן וכסף ופגיעה נוספת בבריאות הציבור ובאיכות האוויר כתוצאה מפליטות הרכבים הרבים. אי אפשר להמשיך ולהרחיב נתיבים לנצח".
"הדרך לאפשר איכות חיים טובה יותר היא רק אם אנשים יגורו בעיר", אומרים במשרד להגנת הסביבה במה שעשויה להיות הכרזה מפתיעה לרבים. "רק כך נוכל להשיג נגישות טובה לתחבורה ציבורים ושטחים פתוחים ויפים, איכות אוויר טובה ופחות רעש. צריך להתמקד בלאפשר איכות חיים טובה יותר לאזרחים".