גם מי שלא מאמין בנסים, יסכים שלכל הפחות היה כאן מזל גדול. בשעות הבוקר הבחינה כרמית אבירם, בשבוע ה-39 להריונה, בירידת המים - ומיהרה להזעיק את בעלה אורי כדי שיסיע אותה ללידה המיוחלת בבית החולים "כרמל" בחיפה. עבור בני הזוג, הייתה זו הלידה השנייה- שבניגוד לקודמת, התרחשה מהר מהמצופה.
השניים החלו בנסיעה לכיוון בית החולים, אך כבר בחלוף 45 דקות מהרגע שיצאו לדרך החל לבצבץ לאוויר העולם ראשה של התינוקת הקטנה. "באמצע הדרך ראיתי שהלידה רצה מהר מדי", סיפרה האם המאושרת - שברגע האמת הייתה הרבה יותר מתוחה: "לא היה לי מה לעשות. לחצנו על הגז באוטו וטסנו לבית החולים".
בני הזוג הגיעו במהרה ואפילו הספיקו לחצות את שער הכניסה לחניון בית החולים, אבל בתם הרכה לא הייתה מסוגלת להמתין עוד בבטן אמה. כרמית ילדה אותה במושב הקדמי ברכב, לצד כסא הנהג. באותה נקודה, החלה הדרמה האמיתית: בשל מצב הישיבה של האם, היא ישבה למעשה על התינוקת הרכה ומחצה אותה.
בחניון בית החולים "כרמל", מיהר לסייע לכרמית ד"ר דניאל בן דוב, מנהל מיון הטראומה. הוא מצא את האם המבוהלת מפרכסת מלחץ הלידה, ואוחזת בידיים רועדות את התינוקת, שהייתה כולה כחולה ולא נשמה. "ראיתי את חבל הטבור מגולגל פעמיים סביב הצוואר של התינוקת. לא היה לה דופק, ומיד התחלתי בעיסוי לב והנשמות", סיפר הרופא. במקביל, הוזעק לחניון צוות חירום מהפגייה ומהמחלקה לטיפול נמרץ ילדים - שאנשיו הכניסו את התינוקת לחדר קרוב והחלו לבצע בה פעולות החייאה.
אחרי כ-10 דקות של מאמצים ממושכים ומתח מורט עצבים, נשמו כולם לרווחה כשהתינוקת הרכה החלה לנשום בכוחות עצמה. היא הועברה להמשך טיפול באינקובאטור. אחרי סופו הטוב של הסיפור המותח, התוודה ד"ר בן דוב כי "כבר 30 שנה אני בחדר המיון וקיבלתי עשרות לידות, אבל בתינוקת במצב קשה כזה ובסכנת חיים טרם נתקלתי".
התינוקת נולדה במשקל 3.2 ק"ג, ובדיקות מקיפות שנערכו העלו כי היא מתאוששת יפה. אחרי שנרגעה בעצמה, הספיקה גם האם להתייחס למאורעות היום. "קשה להבין את גודל הנס", סיפרה כרמית. "כשהיא לא נשמה, ראיתי את הרע מכל מול העיניים. אני מודה לאלוהים ולכל הצוות הנפלא של בית החולים שהחזירו לי אותה לחיים. עכשיו אני הכי מאושרת שבעולם".