בעקבות הצו עליו חתם הלילה שר האוצר, יאיר לפיד, להעלאת המס על סיגריות ומוצרי טבק התייקרו חפיסות הסיגריות בשלושה שקלים. מדובר בהתייקרות הרביעית בארבע השנים האחרונות, ומעשנים רבים חוששים עכשיו כיצד יתמודדו עם הבשורה המרה. במסגרת "השאלה היומית", רצינו לבדוק מהן הדרכים הטובות ביותר על מנת להיגמל מהנטל הבריאותי - ולא פחות מכך, הכלכלי.
"מניסיון העבר ההשפעה של עליית מחירי הסיגריות נמשכת ליום-יומיים", מסביר אהוד אברהמסון, מנהל מכון הגמילה "אברהמסון", העוסק כבר 30 שנה בגמילת מעשנים מסיגריות. "העלייה במחירים לא תגרום לבנאדם להפסיק לעשן. ניסיוננו מראה שההחלטה על גמילה היא החלטה שמתבשלת עם הזמן, כך שהעסקים אצלנו כרגיל".
"אנחנו לא צופים עלייה דרמטית במספר הפונים", מוסיף אברהמסון. "האנשים שמגיעים אלינו קיבלו החלטה שקשורה בדרך כלל לילדים, ההיריון ולידה, או בגיל שהילד מחזיק עיפרון בפה כמו אבא ואמא".
אברהמסון ציין כי ישנן שלוש סיבות עיקריות שבגללן פונים המעשנים למכון. "40% מהפונים מגיעים בעקבות המודעות לנזק שנגרם לילדים. חלק נוסף מהפונים מגיעים למכון עקב עניין רפואי משפחתי סביב השפעות הניקוטין על הבריאות והסוג השלישי אלו אנשים שפשוט קמו בבוקר והחליטו שזהו".
"אדם שמעשן כיום שתי קופסאות ביום מודע לעובדה כי הוא מוציא אחוז נכבד מהמשכורת על סיגריות", טוען אברהמסון, "מדובר באלפי שקלים בשנה ואני בהחלט סבור כי אם מעשן החליט להפסיק את ההתמכרות לסיגריות זה בהחלט לא נבע מהמחיר הגבוה".
"נניח ואדם מעשן שתי חפיסות סיגריות ביום בעלות של 20 שקלים לחפיסה, ומרוויח משכורת ממוצעת במשק, לאורך השנים הוא יכול לקנות דירה", תוהה אברהמסון על המניעים למנהג המגונה. "אם מדובר בזוג מעשן אני לא מבין איך הם עושים את זה עד היום. אם מישהו רוצה להפסיק לעשן, כדאי שייכנס לאינטרנט וילמד על הנזקים. עליו לחשוב כיצד ירצה להיראות בגיל 50 ואז יוכל לקבל את ההחלטה להפסיק. אנחנו מציעים עזרה כי מדובר בהתמכרות ומשום כך לעתים צריך סיוע. אם בנאדם יכול להפסיק לבד זה תמיד טוב".
עליית המחירים תגרום לבני הנוער לא לעשן מלכתחילה
לעומת אברהמסון, ישנם מומחים הסבורים כי ישנה השפעה ממשית של עליית המחירים על ציבור המעשנים. "בהחלט ניתן לומר כי ישנה עלייה במספר המבקשים להיגמל מעישון בימים הראשונים שלאחר עליית מחירי הסיגריות", טוען ד"ר טוביה לרר, מנהל מכון "מגע" לגמילה מעישון, "בדרך כלל מדובר באנשים שהתלבטו האם להפסיק לעשן, ועליית המחירים מהווה את 'הקש ששבר את גב הגמל' עבורם. מעשנים כאלה לרוב מנסים להיגמל בעצמם, אבל היות ומדובר בהתמכרות אז הם מבקשים גם עזרה".
"במשך 40 שנה אני עוסק בגמילת מעשנים מסיגריות", מסביר ד"ר לרר. "רוב האנשים שפונים למכוני גמילה הם משכילים המשתייכים למעמד כלכלי בינוני-גבוה, אך האבסורד הוא שהמעשנים הכבדים באמת הם בעלי המעמד הבינוני הנמוך המרוויחים 5,000 שקלים בחודש ומוציאים את מרבית משכורתם על סיגריות".
"זה כואב לי", אומר ד"ר לרר בעצב. "ראיתי אנשים שאין להם איך להאכיל את הילדים, מוצאים אלפי שקלים בחודש על סיגריות וטוענים כי הם לא יכולים להפסיק. היום ישנן סדנאות גמילה שמציעות קופות החולים, הכוללות מכירת תכשירים מסובסדים לגמילה מעישון, אבל לא נעשה שום דבר בתחום השכנוע וההסברה, שזאת הדרך הטובה ביותר להפסיק לעשן. במשרד הבריאות וקופות החולים לא ערוכים לטפל בבעיה".
"בעבר הקמנו מערך הסברה למניעת עישון בעיקר במקומות עבודה", הסביר ד"ר לרר, שבעבר עמד בראש המועצה הישראלית למניעת עישון, "כשהתחלנו את פעילותנו, בשנת 1972, עמד שיעור המעשנים בארץ על 42% בקרב האוכלוסייה היהודית בגילאי 18 ומעלה. היום שיעור המעשנים עומד על 23% ומדובר בירידה פנטסטית".
"המשמעות היא שהסברה הינה המניע העיקרי שמוביל אנשים להפסיק לעשן. ניתן לומר כי העלייה במחירי הסיגריות דווקא יכולה להשפיע על צעירים בגילאי חטיבת הביניים, שבעקבות הנטל הכלכלי המשמעותי, יפסיקו לעשן מלכתחילה".