זה קורה כמעט בכל לילה. עופר וגלעד מכפר יהושע יוצאים להגן על השדות - וגם על הבית. פורעים ומסתננים אין אמנם כבר בעמק יזרעאל, אבל במקומם הגיעו התנים - ובלהקות.
"הגידול שלהם מטורף", אומר גלעד פרידלנסקי. "לדעתי הם מכפילים את מספרם כל שנה. יש להם כאן אוכל בשפע, מים בשדות והם הורסים את מערכות ההשקייה והטפטוף".
הנזק לגידולים ולטפטפות נאמד במאות אלפי שקלים. כשהתנים רעבים הסכנה רק מחריפה, כיוון שאז הם פותחים שולחן ברפת או בלול. "חקלאים מאבדים עשרות כבשים ועגלים", מפרט גלעד. "כל פרה שקצת חולה, בבוקר החקלאי מוצא אותה נשוכה ומתה בחצר".
"אולי לא נוכל לצאת מהבית"
אבל הסכנה לא נעצרת במשק. בריאן וולסקו, ילד מדברת, לא הבין בדיוק מה זה תן. אחרי דקות ספורות של היכרות הוא יצא עם חוויה לכל החיים וסדרת טיפולים וזריקות כדי לוודא שלא נדבק בכלבת. "חשבתי שהוא בא ללקק אותי, אבל הוא קפץ עליי ונשך אותי", נזכר בריאן.
פיזור חומרים רעילים אמנם ירחיק את התנים, אבל גם יסכן את בריאות התושבים. לכן הירי הוא המוצא האחרון של החקלאים. "ככה גורמים להם לפחד", מסביר גלעד. "וגם מרחיקים אותם ממקום המחייה של בני האדם".
החקלאים מוכנים להוציא מכספם ולהקדיש מזמנם לטובת הבעיה - אבל גם מפנים אצבע מאשימה. "רשות שמורות הטבע צריכה לקחת אחריות - לא אנחנו", פוסק פלתי בארי מהמועצה האזורית עמק יזרעאל. ברשות הטבע והגנים מצדם אומרים שהחקלאים גורמים להתרבות התנים בעצמם כיוון שאינם מפנים פגרים ופסולת.
עכשיו מודאגים התושבים בעמק ממה שצופן להם העתיד. "אם לא נעשה כלום עכשיו - לך תדע מה יהיה כאן עוד כמה שנים", הם אומרים בתסכול. "אולי לא נוכל לצאת מהבית".