הכירו את "משפחת שניידר": קבוצה גדולה של אנשים נפגשה והכירה בנסיבות ובמקום הכי קשה שאפשר לדמיין - המחלקה האונקולוגית לילדים. בין הטיפולים וההבנה ההדדית ההורים האלה הפכו לחברי נפש, עזרו אחד לשני ברגעים קשים והיו יחד ברגעים שמחים. "מצאנו פה את המשפחה השנייה שלנו", מספרת אחת האימהות שבתה הייתה מאושפזת במחלקה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

כל כמה ימים הם נפגשים. הם קוראים לעצמם משפחת שניידר - על שם בית החולים בו מאושפזים ילדיהם - הורים שכנגד כל הסיכויים הצליחו למצוא אושר גם בתקופה של המחלה הקשה. אחד ההורים סיפר: "בהתחלה חשבתי שצריך לאשפז את החבורה הזו - איך אפשר לשמוח? איך אפשר לעשות על האש ולחגוג כשחלק מהילדים עדיין מטופלים? ואז הבנו שיש פה משהו מעבר לסרטן. זו קבוצה של אנשים שהתאגדו לעזור אחד לשני ושמו את הסרטן בצד".

המחלקה האונקולוגית שניידר
המחלקה האונקולוגית שניידר | צילום: החדשות

ברגע מצמרר, כל אחד מההורים משחזר את הרגע בו גילה שהילד שלו חולה במחלה הנוראה מכל. "כשהילד שלך חולה ואתה מגיע למחלקה האונקולוגית, נכנס למעלית בפעם הראשונה ורואה המון ילדים עם זונדות באף וקרחות, אתה מרגיש שהגעת לקומת הנידונים", סיפר אחד האבות.

בכל יום שני הם מגיעים לשניידר לעשות ארוחה לילדים החולים במחלקה, גם אם ילדיהם כבר לא מאושפזים שם. חלק מהרופאים טוענים שלא מדובר רק בחלוקה של האוכל אלא שהתפקיד שלהם הוא לא פחות חשוב מתפקיד הרופאים עצמם.

ארוחה משותפת של הילדים במחלקה
ארוחה משותפת של הילדים במחלקה | צילום: החדשות

כשהורים אחרים רואים את זה הם טוענים שזה מעורר השראה לראות שגם אחרי שילדיהם הבריאו הם חוזרים למחלקה רק כדי לשמח. הם עוברים בין המיטות והחדרים שהם מכירים, כל סיפור מזכיר להם את הסיפור שלהם. "בהתחלה אף אחד לא היה רוצה להישאר בסוף השבוע ועכשיו זה הפוך, כולם רוצים להישאר", ההורים סיפרו בחיוך.

ההומור השחור הזה והיכולת לשמח זה מה שליכד אותם. התמונות החריגות של שמחה במחלקה האונקולוגית הפתיעו אפילו את הצוותים הרפואיים. החיבור של הילדים שלהם הוא שגרם להם להבין של'ביחד' יש כוח לעבור את הרגעים הקשים. מאז הם לא מפספסים שום הזדמנות להיפגש.

המחלקה לילדים החולים
המחלקה לילדים החולים | צילום: החדשות

"זה התחיל מהדבר הכי נוראי שאפשר וההורים הפכו את זה לדבר הכי יפה וטוב שאפשר לעשות", שחזר אחד הילדים. חלקם מספרים שזה נתן להם את היכולת לשכוח מהמחלה ולהעביר את הזמן וכך גם הילדים הפכו להיות משפחה - אחים.

זו חבורה של אנשים שלא היו נפגשים במקום אחר, יש דתיים, מסורתיים, חילונים וערבים. וכך במקום שהיה גיהינום עבורם הם הצליחו לקבל מתנה לכל החיים.