לאחר שבועיים של דיונים מפרכים בוועידת האקלים בפולין, הסכימו יותר מ-190 המדינות שלקחו בה חלק על סט חוקים כללי שאמור לעצור את ההתחממות הגלובלית. עם זאת, חוקרים רבים וכנראה גם המדינות עצמן, מבינים שההסכמות הללו לא יספיקו על מנת לעצור את העלייה המסוכנת ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
החוקים החדשים, שנועדו לסייע ביישום הסכם פריז מ-2015, כולל בעיקר את הפסקת השימוש בדלקים מזהמים וצמצום מאסיבי של כריתת היערות. על פי דוח של גוף המחקר המסונף לאו"ם, נותרו 12 שנים בלבד למניעת העלייה הקריטית בטמפרטורה - מטרתה המרכזית של הסכם פריז. עם זאת, צמצום של זיהום האויר ברמה שתאפשר את השגת המטרה מחייב שינוי כולל של מערכות האנרגיה והתחבורה בעולם כולו.
נושא שעלה בדיונים וגרר חוסר הסכמה הוא עד כמה הממשלות צריכות לאמץ ולעודד את מחקר האקלים. לבסוף, הסכימו בוועידה שיש לעודד פרסום של מאמרים בנושא, אך הן עצמן לא קיבלו באופן שלם את מסקנות המחקרים הללו.
סיימון סטיל, השר לענייני אקלים של האי גרנדה בקריביים, טען שחוסר קבלת המסקנות מבטא חוסר הבנה בוטה של הממשלות באשר לדחיפות והחומרה של משבר האקלים.