אחרי שהתברר שגם אנשים שחוסנו נדבקו במחלת החצבת, עולה השאלה עד כמה אנחנו באמת מוגנים? והאם אנחנו צריכים להתחסן שוב? התשובה לשאלות האלה היא שהסבירות להידבק תלויה בהרבה משתנים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
תינוקות מתחת לגיל שנה, שמהווים 2% מהאוכלוסייה, לא מחוסנים בכלל. זאת, מכיוון שהמנה הראשונה של החיסון ניתנת רק בגיל שנה ולכן הם עלולים להידבק בקלות. ההנחיות הן להרחיק אותם מילדים ומתינוקות שההורים שלהם מתנגדים לחיסונים.
כל מי שנולד משנת 1978, כ-56% מהאוכלוסייה, קיבל שתי מנות של החיסון, ולכן יש לו את ההגנה המרבית מפני הידבקות - 97% - מידת היעילות המירבית.
מי שנולד בין השנים 1970-1977, 12% מהאוכלוסייה, קיבל רק מנה אחת של החיסון, ולכן מידת ההכנה שלהם היא 93%, הגנה כמעט מירבית.
מי שנולד בין השנים 1957-1969, 9% מהאוכלוסייה, לא חוסן כלל בילדותו. חלקם חלו בילדות או חוסנו בהמשך חייהם - ולכן הם מחוסנים, לכן ההערכה היא שרק חצי מהישראלים בקבוצה הזאת - מוגנים מפני חצבת.
כל מי שנולד לפני 1957, 16% מהאוכלוסיה, מחוסן. זאת, מכיוון שמי שחלה במחלה לא יחלה שוב ובתקופה ההיא כולם חלו ולכן גם כולם מחוסנים.
חמשת האחוזים האחרונים הם מתנגדי החיסונים, שמסרבים לחסן את ילדיהם מטעמים אידאולוגיים - הם לא מוגנים כלל, והם נדבקים ומדביקים ילדים אחרים.
יש לומר, שהחצבת מתפרצת עכשיו בעוד הרבה מדינות. ארגון הבריאות העולמי קבע שהסיבה לכך היא הורים שלא מחסנים את ילדיהם.
מבין הנדבקים בהתפרצות החצבת ישנם 5%-10% שהיו מחוסנים נגד המחלה, כלומר עשרות מבין 1,300 הנדבקים במחלה בהתפרצות האחרונה הם כאלה שהתחסנו. הסיבה לכך היא שהחיסון אינו מגן מפני המחלה ב-100%.