בדיקה חדשה בישראל יכולה לזהות גידולי סרטן מזעריים בריאות ולמנוע מבעוד מועד התפרצות של המחלה הקשה. "אפשר לגלות את הסרטן כשהוא כתם, בטרם ההתפתחות, ובכך למנוע את סרטן הריאה", הסביר לנו פרופסור יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק. אז מדוע יש בכל זאת כאלו שמתנגדים להכנסת הבדיקה החשובה לסל התרופות?

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו  

בשנות ה-90 גילו חוקרים באירופה משהו שעתיד היה לשנות את עולם אבחון סרטן הריאה. התגלית העלתה שאם משתמשים במכשיר CT רגיל בעוצמת קרינה נמוכה מאוד, ניתן לגלות את הקטנים שבגידולי סרטן הריאה ובכך להסיר, בשלב מוקדם ובניתוח פשוט באופן יחסי, את הגידול ולחסוך את הקרנות הכימותרפיה המפרכות והיקרות.

סרטן הריאות הוא הנפוץ ביותר בישראל ובעולם, כאשר רוב מכריע של החולים מעשנים סיגריות. ההערכה היא שכ-30 אלף ישראלים בין הגילאים 55 ל-77 מעשנים קופסא ליום, 60 אחוז מהם יותר מ-30 שנה. "איתור מוקדם של מחלת הסרטן עם הבדיקה הזו יכול להוריד את התמותה ב-40 אחוז בקרב נשים וב-26 אחוז בקרב גברים", מספר פרופסור ניר פלד, מנהל המערך האונקולוגי בביה"ח סורוקה. "זה גורם התמותה מספר 1 בישראל", מוסיף דוקטור אמיר און, מנהל מכון הריאות במרכז הרפואי שיבא. "כל שנה מאובחנים כ-2000 מטופלים עם סרטן ריאה, לפחות 50 אחוז מהם עם מחלה גרורתית".

בתקופת המחקר נמצאה עצירה בהתפתחות המחלה (צילום: החדשות)
תעזור למעשנים? הבדיקה החדשה | צילום: החדשות

הבדיקה המהפכנית, שעולה כיום 500 שקלים, מיועדת למי שעישן חפיסה אחת ביום במשך 30 שנה או 2 חפיסות ל-15 שנה. על יעילות הבדיקה בזיהוי סרטן אין חולק בקרב הרופאים, ובוועדת סל התרופות דנים בימים אלה אם להכניס אותה לסל ולסבסד אותה באופן מלא. באופן מפתיע, הדיון הצית ויכוח סוער בעולם הרפואה הישראלי, בין אלה שתומכים בבדיקה לבין אלה הטוענים שהנזק שבה יגבר על התועלת.

"הטכנולוגיה מאוד רגישה, היא רואה כל דבר שקורה בבית החזה", מסביר דוקטור און. "רוב רופאי הרנטגן לא מבינים מה הם רואים, קשה להם לקבל אחריות, ולכן הם מכניסים את המערכת ללופ בעייתי של בדיקות על בדיקות". "הם צריכים ללמוד לקרוא סי טי במינון קרינה נמוך, לא סטנדרטי", ממשיכה דוקטור מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי בביה"ח מאיר. "בנוסף, יש רק מכשיר אחד שגם כך פועל כמעט באופן רצוף. מתי נכניס את הבדיקות האלו?"

בנוסף לסוגיות הפרקטיות, ישנן גם שאלות אתיות. מדוע הרוב שאינו מעשן צריך לממן טיפולים לאדם שבוחר בעצמו להזיק לבריאותו? על כך משיב פרופסור פלד: "אנחנו כחברה צריכים להיאבק בתעשיית הטבק, ולא באוכלוסיית המעשנים. כמו שאיננו מאשימים וזונחים את חולי הסכרת הסובלים מהשמנת יתר או אדם שנסע באופן לא חוקי ונפגע וזקוק כעת לסיוע".