אילו בתי חולים מצטיינים? במשך שש שנים מפעילים במשרד הבריאות את התוכנית הלאומית למדדי איכות - וגם השנה נרשם שיפור מסוים במרבית המדדים, מהם יש 54. אולם על אף השיפור הכולל שנרשם, הדוח לשנת 2018 שמתפרסם הבוקר (שלישי) חושף את הפערים בין בתי החולים השונים ואת ההתנהלות הלקויה בחלקם.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מדד משמעותי שנבדק הינו זמן ההמתנה מרגע הקבלה האדמיניסטרטיבית לבתי המיון ועד לדירוג המטופלים לפי חומרת מצבם. היעד שנקבע הוא רבע שעה – וכל בתי החולים עמדו בו. ההמתנה הארוכה ביותר נרשמה בבתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים, בהם ההמתנה עומדת על 14-15 דקות, כשלפניהם מדורגים בית החולים איכילוב בת"א (13 דקות); בתי החולים מאיר, וולפסון וקפלן (12 דקות); זיו בצפת ושערי צדק בירושלים (חמש דקות); לניאדו בנתניה (ארבע דקות); ובית החולים הצרפתי בירושלים ובית החולים בנצרת (2-3 דקות).
בשנת 2015 הוסיפו בתוכנית הלאומית למדדי איכות מדד חדש לטיפול בשבץ: זמן חציוני לביצוע CT ראש או MRI מרגע הכניסה לבית החולים, וקבעו יעד - 25 דקות. לאחר ארבע שנים של ירידה עקבית, עמד החציון בשנת 2018 על 29 דקות. עם זאת, חרף העובדה שבשבעה בתי חולים עמדו ביעד, במספר לא מבוטל של בתי חולים המצב רחוק מאידיאלי: ביוספטל שבאילת ההמתנה עומדת על 48 דקות; באסף הרופא על 43 דקות; בבית החולים בנצרת 42 דקות; ובוולפסון בחולון ובבית חולים העמק ההמתנה עומדת על 41 דקות.
מדד חשוב בטיפול בהתקף לב הוא שיעור ביצוע צנתור טיפולי דחוף (PCI) תוך 90 דקות מהכניסה לבית החולים, בחולים שהגיעו עם אוטם חד בלב (STEMI) לבית החולים. בשנת 2018 91% מהחולים טופלו תוך 90 דקות, לעומת 68% בלבד בשנת 2013. גם במקרה זה לא כל בתי החולים עמדו ביעד: בבית החולים לניאדו בנתניה רק 80% מהחולים טופלו במסגרת הזמן הרצויה; בבית החולים זיו בצפת 87%; בהלל יפה בחדרה 88%; ובבתי החולים הדסה עין כרם ופוריה 89%.
מדד משמעותי נוסף הינו מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי נאות סביב לניתוחים שונים על מנת למנוע זיהומים. במרבית סוגי הניתוחים שנבדקו, מערכת הבריאות הישראלית לא עמדה השנה ביעד שהציב משרד הבריאות – לפחות 90% - אך כן רשמה שיפור קל מאשתקד שהינו המשך מגמת השיפור. כאן נרשמו הבדלים משמעותיים בין בתי החולים: בלניאדו ובנהריה נמנעו זיהומים רק ב-60% מהמקרים; בבתי החולים סורוקה, העמק, מעייני הישועה, הסקוטי והמשפחה הקדושה בפחות מ-80%; וגם באיכילוב, קפלן, זיו ופוריה לא הצליחו להגיע ליעד.
מדד שקיבל השנה רלוונטיות מוגברת הוא שיעור ההתחסנות באוכלוסיה, ונמדד באמצעות שיעור הפעוטות שמלאו להם 13 חודשים בתקופה הרלוונטית וקיבלו מנה אחת של חסון משולש או מרובע בין גילאי 12-13 חודשים. בשנת 2018 עמד שיעור המחוסנים על 66%, עלייה של 5% לעומת 2017. עם זאת, נמצאו פערים משמעותיים בין האוכלוסייה היהודית (61%) לאוכלוסייה הערבית (82%). יש לציין כי אף ארגון בריאות לא עמד ביעד של משרד הבריאות, העומד על 75%.
"מדדי האיכות הן אחת מתכניות הדגל של משרד הבריאות, ומשקפות את המחויבות שלנו לשיפור הטיפול הרפואי בכל הממדים. החל מהטיפול הרפואי קליני ועד חוויית המטופל וזמני ההמתנה", מסר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "אני שמח שהמערכת ממשיכה להשתפר ואף הגיעה השנה לשיאים חדשים".
"חשיבות של התכנית היא עצומה למערכת, ואני שמח לראות שהיא משתפרת ומגיעה לתוצאות טובות יותר הפעם", הסכים מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. "כפי שאפשר לראות, היא הרבה מעבר לאיסוף מידע אוטומטי ומעבר ממדידת איכות ליישום איכות בכל תחומי הטיפול. אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להשתפר והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך התהליך החיובי שמתקיים".
"מדדי האיכות מכסים את כל מעגלי החיים וסוגי הטיפול, ומהווים מנוף לשיפור מתמיד בתפקודםשל מוסדות הבריאות", הדגיש פרופסור ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות שמוביל את התוכנית במשרד. "מדד איכות מעודד תהליכי איכות ובטיחות ומדרבן את ההנהלות והצוותים לקדם נושאים חשובים לבריאות המטופלים".