אירנה אולונובסקי, 55 נכנסה לעבודתה כמקדמת בריאות בקופת חולים מכבי בחיפה לפני שלוש שנים. בעבודתה היא מנסה להציל חיים - לא פחות: מדי יום היא מתקשרת לעשרות נשים בנות 40 ומעלה ומשכנעת אותן לבוא לבצע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן השד. חצי שנה בלבד לאחר שהחלה לעבוד אירנה עברה בעצמה בדיקת ממוגרפיה יזומה וגילתה כי חלתה בסרטן. במהלך הטיפולים היא נאלצה לעזוב את העבודה, אך אחרי שניצחה את המחלה היא חזרה ומאז משמשת דוגמה חיה לחשיבות הבדיקה המוקדמת וסוג של מנטורית עבור מטופלות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"בהתחלה הייתי בטוחה שמדובר בטעות, זה לא יכול להיות, עובדים עליי", מספרת אירנה על הרגע שבו אמרו לה שהיא חולה בסרטן. "לא רציתי לשמוע אף אחד, קיבלתי את הבשורה בצער רב. הייתי בטוחה שזאת סתם בדיחה גרועה".
אחרי שעיכלה את הבשורה הקשה היא החליטה שהיא לא מוותרת, לא לעצמה – ולא למחלה. תחילה אירנה עוד הגיעה לעבודה כרגיל ומצאה עצמה משכנעת נשים אחרות לבוא ולהיבדק, אבל כעבור מספר חודשים התפתחה המחלה, והיא נאלצה לעזוב. "ישבתי וחשבתי מה אני צריכה לעשות בחיים", סיפרה. "היו לי כמה אפשרויות, לברוח מהמציאות או להילחם. מי שמקבל בשורה כזאת חושב שהוא מיוחד במינו ושכולם בורחים ממנו, שכולם מרחמים עליו ולא רוצים לראות אותו. אלה מחשבות שרצות בראש אבל זה לא ככה. המציאות אחרת, החברה שלנו טובה ויש תמיכה במדינת ישראל".
"גם בתקופות הקשות שלא יכולתי לצאת מהבית לבד, הדבר הראשון שהחלטתי היה לא לרחם על עצמי. כל בוקר הייתי מנקה את הבית, מכינה אוכל", היא נזכרת. "אחרי חודשיים כבר טיפלתי בנכדה שלי. חלמתי שיגיע היום שאני אלך לעבוד. יש לבן אדם בחירה - אפשר לשכב ואפשר לעשות דברים אחרים כי המצב הנפשי הוא חשוב ביותר. אז אני בחרתי – עד כמה שיכולתי בהתאם לטיפולים - לקום בבוקר ולעשות".
"היו לי שלושה חודשים מאוד קשים ואז שמתי לעצמי מטרה – לחזור לחיים רגילים. הייתי במלחמה והבנתי שברגע שאני אנצח את המלחמה אני צריכה עוד משהו, לשים את מה שהיה מאחורה וללכת קדימה, להמשיך להיות אישה בכול המובנים. להמשיך להיות בנאדם שרואה מעבר לקופסת כדורים".
"לא הולכת עם הדגל של 'חליתי ואני מסכנה'"
לאחר כשנה של טיפולים אירנה אכן ניצחה את המחלה ורצתה לחזור למקום העבודה שלה, אבל חששה: "בהתחלה התביישתי לבקש לחזור, חששתי שלא יקבלו אותי בחזרה". החששות התבדו מהר, אפילו מהר מאוד. היא התקשרה לאנדרה הורביץ, המנהלת שלה שקיבלה אותה חזרה, והיא שבה למוקד שאותו עזבה כדי להילחם על חייה. "הגישה שלי אומרת שאני עובדת, אני עושה משהו נכון שעוזר לאנשים אחרים ואני לא הולכת עם הדגל של 'חליתי ואני מסכנה'. לא, ממש לא. חזרתי לאותו התפקיד", סיפרה אירנה באושר.
למרות החששות, למנהלת אנדרה לא היה ספק שהיא תחזיר את אירנה לעבודה: "אנחנו מכירות כבר כמעט 3 שנים ונוצר קשר אישי. כשהיא יצאה לתקופת מחלה היינו בקשר בעיקר סביב החגים. הקשר נשאר חברי, ובאיזשהו שלב היא סיפרה לי שהיא החלימה ושהיא רוצה לחזור לעבוד. לא התפלאתי כי הכרתי אותה, היא דמות זורחת ורואים שהבריאות באה מבפנים".
"שליחה עבור המטופלות"
מאז שחלתה והחלימה הפכה אירנה לדוגמה אישית, במלוא מובן המילה. "הסיפור שלה משפיע לטובה, גם על העובדות בצוות וכמובן על המטופלות", מסבירה אנדרה. "כיום היא הפכה להיות המנטורית והרבה נשים מתייעצות איתה, היא שליחה עבור המטופלות. השינוי הגדול שהיא הביאה נעוץ בתפיסה שלה, אנחנו לא מרחמות אנחנו תומכות, זה ההבדל המהותי".
לאירנה יש רק בקשה אחת לסיכום מנשים מעל גיל 40 - לכו להיבדק ואל תתנו לחששות לנצח, מוטב לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל שניתן, כי זה מה שעושה את ההבדל פעמים רבות בין חיים למוות. "למזלנו אפשר למנוע להגיע למצבים קשים של המחלה. יש לה כמה רמות – וככול שהגילוי יותר מוקדם ככה גדל הסיכוי לצאת מזה בלי כימותרפיה ובלי הקרנות. בלי הטיפולים הקשים, זו המטרה".