עד לפני כמה שנים פרופיל האימהות הפונדקאיות בישראל היה די אחיד - רובן היו חד הוריות, גרושות או רווקות, הגיל הממוצע 31, כשרובן בעלות השכלה תיכונית ורק ל-7% היו בעלות תואר אקדמי. אלו שעבדו באו לרוב מענף השירותים, עוזרות בית, מטפלות או מלצריות ומרביתן גרו בפריפריה. היום המצב שונה: נשים נשואות רבות מצטרפות למעגל הפונדקאיות - ומסיבות שונות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
נשים רבות המתויגות כבנות מעמד הביניים בוחרות לעשות עצירה של תשעה חודשים בשגרת יומן. הן נשואות או נמצאות בזוגיות יציבה ויש להן ילדים משלהן, אך הן רוצות לאפשר לעצמן שדרוג כלכלי, ועל הדרך גם לסייע לזוגות חשוכי ילדים.
"אני ובעלי מגיעים ביחד למשהו כמו 15 אלף שקלים, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מותרות", מספרת ל' - אם שעברה את ההליך במסגרת "מירב פונדקאות חובקת". "יש פה משהו שנתפס עילאי - אישה בהיריון זה משהו שלא נוגעים בו, זה טאבו, אבל על מנת שהילד יגיע לעולם יש גם גורם כלכלי וגורם של לעשות טוב לאנשים", היא מוסיפה.
הקריטריונים: מתחת לגיל 38, ופחות משלוש לידות
בכדי להתקבל להיות אם פונדקאית, יש לעמוד במספר קריטריונים: על הנשים להיות מתחת לגיל 38, אימהות לילדים שנמצאים בחזקתן ושלא עברו יותר משלוש לידות. הסכום הממוצע הוא 160 אלף שקלים ויכול להאמיר גם ל-200 אלף ויותר. על שמירת היריון, לידה קיסרית או היריון מרובה עוברים ניתן לקבל גם תוספת של כמה אלפי או עשרות אלפי שקלים.
עם זאת, מאז שנחקק החוק המאשר פונדקאות בישראל בשנות ה-90, מבין 1042 אישורים להליך רק 408 הסתיימו בלידה בריאה. כ-60% מהמועמדות כלל לא מגיעות למעמד הלידה ואם במהלך אחד השלבים - ההפריה, ההיריון או הלידה - ההליך נכשל, הפונדקאית לא תקבל את הסכום לו ציפתה, והדבר עלול להוות גם סיכון בריאותי עבורה.