מפרץ חיפה
מפרץ חיפה | צילום: דורית יורדן דותן, חדשות

מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים ביותר בישראל. לקראת סיום כהונתו - השופט בדימוס, יוסף חיים שפירא, ניסח דוח שלם העוסק במפגעים הנגרמים בעקבות הזיהום במפרץ חיפה. מדינת ישראל מפותחת ומשתרעת על פני שטח גיאוגרפי קטן. היא מאופיינת בשיעור גבוה של גידול אוכלוסין, בנתוני צריכה גבוהים ובתעשייה מזהמת. כל אלו גורמים לפגיעה ניכרת בסביבה, שיש לה השפעות שליליות על בריאות האדם, על החי והצומח ועל משאבי האוויר, הקרקע והמים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

ב-2015 גיבש המשרד להגנה על הסביבה את התוכנית הלאומית למפרץ חיפה ופעל לקדם אותה. עם זאת, הדוח העלה ליקויים באופן גיבושה של התוכנית, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה. מבדיקת איכות האוויר ומדידת המזהמים במפרץ עולה כי עדיין יש מזהמים שערכי איכות האוויר שלהם לא השתפרו או השתפרו מעט או חורגים מהנדרש ע"פ החוק. עוד צויין בדוח כי חריגות אלו קיימות בעוד מוקדי זיהום ברחבי הארץ.

זיהום אוויר (אילוסטרציה)
זיהום אוויר (אילוסטרציה) | צילום: רויטרס, חדשות

לצד הזיהומים הדוח משקף מגבלות טכנולוגיות שחלקן אף קיימות בכל העולם, המובנות במערך הניטור ודיגום האוויר. כך שמספר ניכר של חומרים מזהמים לא ניתנים לזיהוי, המדידה וההתרעה של מערך הניטור והדיגום. מדובר בגורם נוסף היוצר חוסר ודאות לגבי חלק ניכר מהמזהמים המצויים באוויר והשפעותיהם על בריאות הציבור והסביבה.

שיעור התחלואה במפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי: יותר מבוגרים חולים בסרטן, מחלות לב, נשימה וכן החמרה של אסתמה אצל ילדים. אולם, בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן - ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר .

מיכל האמוניה בחיפה | צילום: ליאורה אמיתי, חדשות

עוד עולה מהדוח כי הוצגו שורת ליקויים משמעותיים בפיקוח על המפעלים בניהול מערכי הניטור הרציף והדיגומים בארובות המפעלים. ליקויים אלו לא מאפשרים למשרד להגנה על איכות הסביבה ולציבור לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים.

בדוח נכתב כי מרבית המפעלים אינם עומדים בדרישות נוהל ניטור ארובות, ושאינם מבצעים בדיקות כיול של מערכות הניטור שבארובותיהם. 12 מפעלים מתוך 14 הפועלים במפרץ ביצעו במשך 6 שנים ניטור ב-42 ארובות שלהם - לא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד עוד עולה כי שליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו במשך שנים רבות (עד אוקטובר 17) בדרישות נוהל דיגום בארובות ולא נדגמו.

השופט בדימוס ביקר גם את המשרד להגנת הסביבה וטען כי הוא אינו מרבה למצות את הליכי האכיפה המנהליים ואת הליכי האכיפה הפליליים. במחוז חיפה בפרט מתבצעת אכיפה מנהלית מועטה עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מחמירים יותר כמו צווים מנהליים. בחלק זה של הדוח המבקר ביקר בחריפות את קבוצת בז"ן וכתב כי ריבוי החריגות, הפרות החוקים, ההוראות והתקלות במפעלי בז"ן בשנים האחרונות מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע להפעלת אמצעי אכיפה העומדים לרשותו.

השופט בדימוס ומבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא
השופט בדימוס ומבקר המדינה יוסףשפירא | צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90‎, חדשות

באשר לתוכנית המתאר של אזור המפרץ: המבקר כתב כי התוכנית לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019 והדגיש כי נוצרה הטיה של ההליך התכנוני של תמ"א זו בעיקר בשל שיקולי תחבורה ושיקולים כלכליים, וכן בשל מעורבות של בעלי עניין בנושא. עקב כך חלק נרחב ומהותי מהשטח שעליו הייתה התוכנית אמורה לחול נגרע ממנה. בכך עלול להיות מופר האיזון בין האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים לבין המשקיים והכלכליים.  

בעקבות שורת אירועים שהתרחשו במפעל האמוניה הוצא מכרז להקמת המפעל במישור רותם בדרום. בדוח נטען כי עבודת המטה וההכנות ביצעו גורמים ממשלתיים בנושא, לקו בחסר והדבר פגע הן ביכולת לקבל החלטות מיטביות והן ביכולתם ליישמן. כך הם לא עסקו באופן ממצה: בשאלות יסוד הקשורות ביבוא האמוניה ואחסנתה; בשאלה האם המדינה צריכה בכלל להיות מעורבת בהסדרת אספקת האמוניה; בשאלת הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל כאמור; ובהערכה עדכנית של צורכי המשק וצורכי החירום בתחום זה.

בתי הזיקוק בחיפה‎ (ארכיון)
בתי הזיקוק בחיפה‎ (ארכיון) | צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה‎, חדשות

עוד עולה מהדוח שניסח השופט בדימוס, כי סיכונים מצרפיים מחומרים מסוכנים הם סכנה לתגובות שרשרת באזור מפרץ חיפה שהוא שטח קטן ,שבסמוך לו אזורים מאוכלסים ויש בו ריכוז גדול ביותר של מפעלים ומתקנים המחזיקים בחומרים מסוכנים. אף על פי כן, יישום החלטת הממשלה בדבר הכנת סקר סיכונים מצרפי בנושא נמשך בצורה בלתי סבירה, אשר גורם גם לדחיית קבלת ההחלטות בנוגע לפעולות שיידרשו לנוכח ממצאיו והמלצותיו של הסקר זה לרבות פעולות להפחתת הסיכונים שיפורטו בו. כמו כן, רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם.

לדעת מבקר המדינה ההתמודדות עם החולשות שחושף קובץ דוחות זה, מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה, וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה - שתגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה. על הוועדה הציבורית להכריע אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם. עבודת הוועדה בנושא עקרוני זה תתבצע תוך בחינה מחודשת ומדוקדקת של כמה הנחות יסוד שלפיהן פעלה הממשלה עד כה.

בתי זיקוק, מפרץ חיפה
צילום: חיים ריבלין, חדשות

המבקר ציין כי בשל קיומם של מוקדי זיהום וריכוזי חומרים מסוכנים נוספים בישראל יש מקום להרחיב את עבודת הוועדה הציבורית לכלל התעשיות ברחבי הארץ. ההערכה שתגבש הוועדה הציבורית אמורה להעמיד את חזון המשק העתידי של מדינת ישראל ואת השאלה לאן מועדות פניו. כמות האוכלוסייה במדינה צפויה להכפיל ואף לשלש עצמה בעשורים הבאים ולכן מבטה של המדינה צריך להיות מופנה לטווח החרוק ולראות כיצד יפותחו מנועי צמיחה עתידיים המשרתים את האינטרס הציבורי הרחב ולקדם תעשיות המבוססות על טכנולוגיות נקיות - למען הדורות הבאים". 

המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה לדוח: "מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ".

עוד נמסר: "איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81%; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20% בריכוזי הפיח בעיר התחתית".

כמו כן ציינו במשרד: "בשנות תוכנית חיפה הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים: הוצאנו 42 התראות ל-17 מפעלים; קיימנו 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאנו ל-4 מפעלים 5 צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו 6 עיצומים כספיים ל-6 מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל. בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה: המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי - ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".

 

ראשת עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש-רותם, מסרה בתגובה: "הדוח מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדו"ח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תכנית רמ"י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון.

"הדו"ח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים".