כך הישראלים מכחידים את בעלי החיים

דוח של ארגון מטעם האו"ם שפורסם בחודש האחרון התריע כי "מיליון מיני בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם נתונים בסכנת הכחדה", והצביע על בני האדם כגורם המרכזי המסכן את הטבע. ומה המצב בישראל? מומחים מציגים תמונת מצב עגומה ואומרים: "בגלל גורמים מקומיים שונים ניתן לומר כי ישראל נמצאת במצב קריטי".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

על רקע המכה האנושה שספג לאחרונה עתידו של מין הנשרים המקראיים ברמת הגולן, לאחר ששמונה פרטים הורעלו, באתר "זווית" שמקדם מודעות סביבתית מזהירים מהפגיעה המתמשכת והסכנות הטמונות בהכחדת המינים.

ד"ר אלון לוטן, מנהל פרויקט "מערכות אקולוגיות ורווחת האדם" בתכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מסביר כי "בגלל גורמים מקומיים שונים, ניתן לומר כי ישראל נמצאת במצב קריטי מבחינת הפגיעות שלה והסכנות הטמונות בהכחדת המינים". לדבריו, "ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם - עובדה זו מניעה תהליכים מהירים של שינוים בשימושי הקרקע הנוגעים לניצול שטחים טבעיים מה שפוגע במגוון הביולוגי הישראלי".

מחדל ראשון שעליו מצביע המחקר של אתר "זווית" הוא צמצום השטחים הפתוחים, המהווים כיום כ-25 אחוז משטחה של המדינה. דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, טוען כי שטחים אלו ששומרים על הטבע הולכים ומצטמצמים.

"יותר שטחים מוגנים נמצאים בדרום ומעט מהם בחלקים הצפוניים של ישראל, שם המערכות רגישות, ואינן מוגנות", אומר רותם. "כשעוברים לאזור הים תיכוני יש פחות ופחות שטחים מוגנים וניתן לראות שזה אזור מפותח ובנוי צפוף - כך נוצר המצב שגם אם יש שם מינים מיוחדים, אין להם הגנה".

דוגמה נוספת בולטת לפגיעה המתמשכת והקריטית בבתי גידול בישראל הן בריכות החורף. בריכות החורף הן אחד מבתי הגידול הלחים החשובים בישראל, שבהן אפשר למצוא מינים רבים וייחודיים של בעלי חיים וצמחים. יותר מ-1,200 בריכות חורף היו בישראל עד ל-1948 וכעת 95 אחוז מהן לא קיימות יותר.

"ב-2015 בריכת מחסני הרכבת, אחת הבריכות החשובות ביותר באזור חדרה, נהרסה כליל בעיצומו של פרויקט בנייה", סיפר אלון זיו, רכז שימור בריכות חורף בחברה להגנת הטבע. "ב-2016 בריכת פתח תקווה נפגעה כשקבלן השליך בה פסולת עפר וב-2017 בריכת החורף של אשקלון הצטמצמה משמעותית בגלל פיתוח עירוני".

דוגמה נוספת שמציגים באתר "זווית" היא מצב הטבע בים של ישראל. כיום, יש בישראל שבע שמורות טבע ימיות, שמהוות פחות מ-4 אחוזים משטח המים הטריטוריאליים של המדינה.

"פעם הייתה גישה שהים סופג הכול, שלא משנה מה נזרוק אליו, הוא יצליח להתמודד עם זה", אומרת ד"ר נגה סוקולובר, מנהלת תחום שמורות טבע ימיות באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "היום, בעקבות עליית טמפרטורת המים, גדילה במספר המינים הפולשים ובניית שלל מרינות ושוברי גלים לאורך החופים הישראליים - ניתן לומר בוודאות שהים כבר לא יכול לספוג הכול ושיש לבצע שינויים דרמטיים ביחס שלנו לים על מנת להימנע מלהגיע למצב בלתי הפיך".