ישראל מתייבשת. רננה רז בקמפיין
ישראל מתייבשת. רננה רז בקמפיין | צילום: מתוך קמפיין חיסכון במים, חדשות

רננה רז קוראת לנו שוב לחסוך במים. להתקלח שתי דקות פחות. "זו שנת בצורת" מסבירים לנו – וזה נכון. אבל גם לא נכון. תלוי את מי שואלים.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

ישראל בשנת בצורת חמישית ברצף, בדרכה אל השישית, מזהירים אותנו, אבל יש מי שעדיין לא מגדירים זאת כשנת בצורת. למה זה קורה? כי לבצורת יש הגדרות שונות שכל אחת מהן תלויה בנקודת ההשקפה.

בצורת מטאורולוגית-אקלימית נמדדת על פי כמות המשקעים שירדה בשנה החולפת. את הכמות הזו משווים לכמות המשקעים הממוצעת. על פי ההגדרה הזו – אם הפער מגיע ל-20% או יותר – זו שנת בצורת.

לעומת זאת, בצורת הידרולוגית נמדדת על פי רזרבות המים הזמינות במאגרי המים, בעיקר אלה שמתחת האדמה אליהם מחלחלים מי הגשמים. כמות המים במאגרים מושפעת כמובן מירידת הגשמים, אבל לא רק – גם גלי חום מייבשים את הקרקע וגורמים לאידוי מים מהמאגרים.

שיטפון בדרום
שיטפון בדרום | צילום: חטיבת דובר המשטרה, חדשות

בניגוד למה שנשמע הגיוני, אירועי גשם קיצוניים בעוצמתם דווקא לא מעלים את כמות המים במאגרים במקרים רבים – כמות המים הגדולה מונעת חדירה שלהם לשכבות הקרקע.

תלויים בחסדי שמיים

על בצורת המטאורולוגית-אקלימית אין לנו בני האדם השפעה. אנחנו תלויים לגמרי בחסדי שמיים. על הבצורת ההידרולוגית יש לנו השפעה מוגבלת שעליה רננה רז מדברת – לחסוך במים. ככל שנחסוך יותר – נקטין את הסיכון לבצורת.

על פי השירות ההידרולוגי ורשות המים, ישראל חווה רצף נדיר של 5 שנות בצורת הידרולוגית. 5 שנים שבהן רזרבות המים נמצאות בשפל. השנה נרשם השפל הגדול ביותר, כזה שלא נראה פה בערך 100 שנה – מאז החלו המדידות.

מתרוקנת. הכינרת
מתרוקנת. הכינרת | צילום: רשות הכנרת, חדשות

על פי השירות המטאורולוגי, אנחנו לא בשנת בצורת מטאורולוגית. כמות המשקעים השנתית נמצאת בגבולות הנורמה. אמנם ימי הגשם לא היו רבים יחסית, אך חודש ינואר הגשום הצליח לפצות על שאר התקופה.

אזור אחד בארץ כן סובל ממחסור חמור במשקעים וזהו הצפון. כבר 5 שנים שכמות המשקעים שם נמוכה בצורה חסרת תקדים. גירעון שלא תועד באגן ההיקוות של הכינרת כ-70 שנה, ובכינרת עצמה כבר כ-100 שנה.

אז שנת בצורת או לא - על זה אפשר להתווכח, אבל על העובדה שצריך לטפל במשבר המים אין ויכוח.