רופאים בבית חולים (צילום: משה שי, פלאש 90, חדשות)
נתוני הרשלנות הרפואית נחשפים | צילום: משה שי, פלאש 90, חדשות

מחקר מיוחד שערך עו"ד עומר פלד לרגל כנס ים המלח של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות שנפתח היום (שלישי), חושף את נתוני הרשלנות הרפואית בישראל. הבוקר פורסמו מסקנות המחקר שעקב אחרי כל תיקי הרשלנות הרפואית שהוכרעו בבתי המשפט בחמש השנים האחרונות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מהמחקר עולה כי מרבית תביעות הרשלנות הרפואית בישראל מסתיימות בהסכם פשרה חסוי עוד בטרם הן מגיעות לבית המשפט. בחינה של התביעות שכן מגיעות לדיון מעלה כי ב-48% מהמקרים בית המשפט פוסק לטובת החולים.

"שיעורי אשפוז גבוהים מהממוצע הארצי", ארכ (צילום: החדשות)
49% מהתביעות בגין רשלנות רפואית | צילום: החדשות

כשבוחנים רק את התיקים נגד גופים ציבוריים (משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים ממשלתיים) עולה כי ב-54% מהמקרים פסק הדין היה לטובת החולים. 49% מהתביעות היו בגין ביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית: 31% מהתיקים טענו לרשלנות באבחון, 16% טענו להתרשלות בבחירת הטיפול, 7.5% טענו להתרשלות בניטור מצב המטופל ו-5.5% טענו להתרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

מרבית התביעות - רשלנות בלידה

תיקי הלידה והגניקולוגיה מהווים 46% מכלל התיקים שמגיעים להכרעה בבית המשפט. כשמחשבים את שיעור הפיצוי, תיקים אלו מהווים 55% מסך התשלום ששולם לתובעים מתוך כלל התיקים העוסקים ברשלנות רפואית.

הפיצוי עבור "הולדה בעוולה", כלומר מקרים בהם לא דווח לאם במהלך ההיריון על מום בילד אשר אם האם הייתה מודעת אליו הייתה שוקלת לעשות הפלה, יכול להגיע למיליוני שקלים. לדברי עו"ד פלד "מצאנו שהסכומים שנפסקים בתיקי הולדה בעוולה גדולים בשיעור ניכר למדי ממה שכיוון בית-המשפט העליון במקור".

אילוסטרציה (צילום: חן ליאופולד / פלאש 90, חדשות)
מרבית התביעות - רשלנות בלידה | צילום: חן ליאופולד / פלאש 90, חדשות

"בתיקים בתחום המיילדות מצאנו שבתי המשפט פוסקים לרוב נגד הרופאים, וגובה הפיצוי רק עולה עם השנים, וכיום מגיע ל-10 מיליון שקלים ויותר. אם גובה הפיצוי הממוצע בתיקי רשלנות רפואית עומד על פחות מ-500 אלף שקלים, בתיקי המיילדות הממוצע עומד על כ-1.4 מיליון שקלים", טוען עו"ד פלד.

"רשלנות רפואית מטרתה להבטיח את איכות הטיפול ואת בטיחותו, על מנת שנזכה לטיפול הרפואי הטוב ביותר", מסר פרופ' זמיר הלפרן המנהל המדעי של המכון הלאומי. "אולמות בית המשפט אינם הזירה האידאלית להתמודדות עם מקרים רפואיים מורכבים, ללימוד ולהפקת לקחים של המוסדות הרפואיים השונים. מכאן, שהגיע הזמן לרפורמה אמתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל שתיטיב גם עם המטופל וגם עם מערכת הבריאות".