בזכות חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו בארץ בשנים האחרונות רובנו לא ממש מרגישים את המצב הקשה בו נמצא משק המים. המים המותפלים הם למעשה מי ים רגילים רק נקיים יותר. אומנם יש בהם מעט מלח אך החלקיקים שפוגמים באיכות המים והופכים אותם ללא ראויים לשתייה הוצאו מהם בתהליך ההתפלה, אך במקומות שאין בקרבתם מתקן קיים החשש שיהיה מחסור חמור במים. "אנחנו במצוקת מים קשה", אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

85% המים ששותים ומתקלחים איתם בישראל מגיעים מהים התיכון. החלטה האסטרטגית שקיבלה מדינת ישראל שהובילה לתהליך התפלת המים בתחילת שנות ה-2000 מיצבה אותה כמעצמת מים מותפלים. לשם השוואה, ב-2006 הותפלו 100 מיליון קוב בלבד ושלוש שנים אחר כך, כבר הפיקו פי שלושה. בשנה שעברה המתקנים הגיעו לשיא של 585 מיליוני קוב מים.

מתקן התפלת מים, ארכיון (צילום: פלאש 90, אדי ישראל, חדשות)
מתקן התפלת מים, ארכיון | צילום: פלאש 90, אדי ישראל, חדשות

החלק המרכזי של מערכת ההתפלה הם מארזי הלחץ. מי הים נכנסים בלחץ אדיר אל עשרות אלפי המסננים שבתוך שניות מפרידים את המלח, ונותנים מים ראויים לשתייה. המתקנים בישראל הם מהגדולים בעולם, וחלק ניכר מהטכנולוגיה הזאת גם פותחה בארץ והיא נמכרת באוסטרליה, סינגפור, קפריסין ומדינות אחרות.

ללא מתקני ההתפלה משבר המים בישראל היה כנראה חמור הרבה יותר, עדות לכך ניתן לראות בעובדה שבשנה הקרובה צריכת מי השתייה המותפלים בארץ תגיע לשיא של כל הזמנים. בקייפטאון שבדרום אפריקה מאגרי המים התייבשו לחלוטין אחרי רצף של שנות בצורת, אנשים שם אוגרים בקבוקים של מים מינרלים ליום בו הברזים יתייבשו.

"לצערי אנחנו במצוקת מים קשה"

גם בירדן מתמודדים כבר יותר מ-20 שנה עם הקצבה של מים. בבירה המים זורמים רק יום אחד בשבוע וגם אז לשעות ספורות בלבד. "קיבלתי פניות מירדן ומהרשות על כך שהם צריכים מים אך לא אפרט על כך כי הנושא רגיש", הסביר שר האנרגיה יובל  שטייניץ. "ירדן במצוקת מים קשה מאוד ולצערי גם אנחנו במצוקת מים קשה", הוסיף.

ישראל אמנם במצב מצוין לעומת דרום אפריקה או ירדן, אבל גם כאן המצב רחוק מלהיות מושלם. מאז שנחנך המוביל הארצי בשנות ה-60, הצפון סיפק מים לשאר הארץ. היום כשהמוביל מושבת, והצפון הוא זה המשווע למים מי ההתפלה נעצרים בחדרה. שם נמצא מתקן ההתפלה הצפוני ביותר.

"לצערי אנחנו במצוקת מים קשה" (צילום: חדשות)
"לצערי אנחנו במצוקת מים קשה" | צילום: חדשות

בשלוש השנים האחרונות השאיבה מהכנרת הופסקה כמעט לחלוטין כשטבריה היא העיר האחרונה שעדיין מקבלת את מי האגם. בשל כך, בצפון אין מספיק מים לתושבים ולחקלאות המקומית ואין צינור שיעביר את המים המותפלים. בחברת מקורות השיקו צינור שאמור להוביל מים לקריות ולגליל המערבי, אבל בשל קשיים בירוקרטים כבר חמש שנים הפרויקט תקוע ולא עברה בצינור אפילו טיפת מים אחת. כעת, הנושא עוד נמצא במאבק בין הגורמים השונים.  

למרות שהים לא מוגבל, להתפלה ישנן השלכות רבות אחרות. חמשת המתקנים הקיימים צורכים כמות אדירה של חשמל, כחמישה אחוזים מכל הייצור השנתי של חברת החשמל. המים יקרים יותר, וזה מורגש בחשבון המים. ולכל זה יש גם השפעות סביבתיות שלא נחקרו לעומק. אבל התפלה כרגע, היא עדיין הפתרון היחיד שקיים.