הכניסה לחממה הממוקמת באלון תבור מוגבלת למספר מועט של אנשים - ואפילו מי שקיבל אישור להיכנס אליה נדרש לעבור בדרך הליך חיטוי יסודי שמתחיל בטבילת הנעליים בחומר מיוחד, התעטפות בחלוקים וחיטוי הידיים. "זה כמו בית חולים, זה האינקובטור של השתילים", מסביר אופיר אלעסר, מאנשי "חממות חישתיל" על הזהירות.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ההרגשה היא של חדר ניתוח, והמגע עם השתילים הוא רק באמצעות כפפות סטריליות ומספרים קטנים. כל כללי הזהירות האלו הן בשביל שתילי נענע ותבלינים אחרים. מיליוני דולרים הושקעו בפיתוח הזנים ובניקיונם ממחלות גנטיות ווירוסים שונים. "את השתילים אנחנו שולחים למעבדה מיוחדת בהולנד, שם מנקים אותם מווירוסים, פטריות ובקטריות", מסביר אלעסר, "משם אנחנו מגדלים את השתיל הנקי, וככה לא צריך לרסס".
הליך הניקוי של כל זן לוקח כמה שנים, ובסופו נשמר בכספת. למרות הסרבול והעלות היקרה, המטרה היא להחזיק במעין בנק נקי ממחלות שיאפשר לספק לאורך כל השנה שתילים תקינים. "לא עושים חיים קלים לייצור, אבל התוצאה היא שתילים בריאים שאפשר לספק בלב שקט", מסביר אייל קליינברגר, מנהל מקצועי בחממה. "התהליך נועד כדי לייצר איכות וערך מוסף ללקוח: שיהיה לו תבלין בלי חשש לחומרי הדברה. זה מאוד לא פשוט לייצר דבר כזה בארץ חמה כמו שלנו", הוא מוסיף.
"התהליך מאפשר לייצר מוצר נקי כל השנה"
חלק מהגידולים החקלאיים בישראל סובלים בחודשים האחרונים ממחלות שהביאו לירידה חדה בתוצרת, ואפילו חומרי ההדברה לא יודעים להתמודד עם הווירוסים. כך, לדוגמא, מחיר העגבנייה זינק ב-98% בשנה האחרונה בשל המחסור שנוצר ממחלות. "עצם העובדה שאנחנו שומרים על מוצר נקי עוזרת לשמור על השתילים", מספר אלעסר, "הווירוס בעגבניות או באבטיח יכול להתחיל מזרע, אבל עובר במגע ידיים ארגז חברה או בנעליים של האנשים. וזה שמירת סטריליות זה שיש מקור נקי מאפשר תמיד לייצר כל השנה מוצר נקי".
עד היום רק זנים ספורים עברו את הליך החיטוי והניקוי, בעיקר בשל העלות הגבוהה וזמן הפיתוח הארוך - אך כשהביקוש למזון עולה, יחד עם הדרישה להפחתת השימוש בחומרי הדברה, כבר עכשיו עובדים על גידולים נוספים.