בבוקר הוא מציל חיים, ובערב את הנשמה: ד"ר יהודה קמרי הוא מומחה לטרשת עורקים, הגורם מספר אחד למוות בעולם המערבי. המעבדה שלו עשתה לא מעט רעש בעולם כשגילו שם באמצעות עכברים מהונדסים גנטית את הגן הבודד שאחראי על טרשת נפוצה. אבל בשעות שבהם הד"ר לא נמצא בבית החולים הוא עסוק לא פחות, במוסיקה. כשהוא מופיע במועדון ה"מייקס פלייס" הוא מביא צלילים שלא הושמעו שם מעולם - מוסיקה מזרחית פרסית קלאסית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"הכל התחיל כשהסתובבתי עם אשתי ביפו", מספר ד"ר קמרי. "הסתכלי בחנויות הענתיקות מסביב עד שבאחת החנויות ראיתי כינור וסינטאר. חיפשתי למי הם שייכים, מי מנגן בהם", נזכר. מי שניגן על הכלים הוא סירוס ששון. השניים שוחחו על אהבתם למוסיקה ושמרו על קשר רופף.
אבל זמן קצר אחר כך, אושפז סירוס בגלל בעיות לב ועמד בפני ניתוח מעקפים. חברו נגן העוד, שהוא גם במקרה ד"ר, אמר שלדעתו אין צורך בניתוח מסובך שכזה ושאפשר לפתור את הבעיה בדרכים אחרות. "הוא הציל אותי מהניתוח", אמר ששון. "לא היה לי מה לתת לו בתמורה. אמרתי לו - 'כל מה שאני יכול לתת לך זה מוסיקה פרסית, אני מוכן להעביר לך כל מה שאני יודע'".
אצל ד"ר קמרי, כמו שמחקר קטן הפך לדוקטורט נוסף, כך גם געגועים למוסיקה מבית אבא גרמו לו לחקור לעומק את שורשי המוסיקה הפרסית והמזרחית. להרכב שהקים קרא "בונדאר". המשמעות בפרסית היא אדם עם שורשים. "החלום זה להופיע באירן או בבגדד", אומר קמרי בחיוך. "בשלב הראשון אנחנו מסתפקים בסביבה הקרובה, אבל החלומות הם גבוהים".