הנה משהו שלא ידעתם על אברהם טל: בגיל 12 הוא היה אלוף ישראל בסקי. הרבה לפני שוטי הנבואה והקול הגבוה, לילד אברהם טל היו בכלל מחשבות על קריירה אחרת: "אני זוכר את עצמי בתחרויות האלה חצי לא נושם מרוב התרגשות ולא אהבתי את המתח ממש", מתאר טל. "אמרתי לעצמי שאני אבחר במקצוע שאין בו דפיקות לב ותחרות - מוזיקה, ואז אני מגלה שגם פה לא חסרות דפיקות לב והתרגשויות".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
המסע של אברהם טל, שהתחנה הנוכחית שלו היא באלבום החדש, מתחיל בנווה אטי"ב שלמרגלות החרמון. הוריו, הגיעו ממרסיי לישראל כשאברהם היה בן שנה, ועם שתי אהבות גדולות: מוזיקה וארץ ישראל. כשהבינו שגם הילד נדבק בחיידק, הם קנו לו בהתאם לרוח התקופה אורגנית "ימאהה".
הקומפלימנטים מאימא עשו את שלהם, ובשלב הבא החל אברהם להקליט את עצמו בטייפ דאבל-קאסט. אחרי הצבא הוא חזר ליישוב, וכמה חברים שבאו לנגן יחד נשארו לשבוע אפוף עשן - שלימים התברר כשבוע גורלי בקריירה בו נולדו "שוטי הנבואה". "כל אחד הגיע ממקום אחר", הוא נזכר, "ואני מאוד אהבתי מוזיקה אלקטרונית, וזה עשה צבע, היה המון חופש. כולנו התקבצנו לפה ופשוט נהנינו, זה היה 'בוא נהנה', לא לחשוב איך לעשות מוזיקה ולהצליח. עד היום אני מחזיק בדגל הזה ואומר בהופעות 'באנו להנות'".
משבר האלבום השלישי
שוטי הנבואה הגדירו מחדש את המושג "פנאן" במוזיקה הישראלית, ועד היום אין די-ג'יי שלא משלב אותם בפלייליסט שלו מתישהו במהלך הערב. אחרי ההצלחה המהירה, הם התפרקו ואברהם טל היה ה'שוטה' היחיד שהמשיך לקריירת סולו. האלבום הראשון לא תפס אבל אז הגיע האלבום "אורות", שהפך אותו לאחד הזמרים האהובים בישראל.
כמו שקורה בדרך כלל אחרי אלבום מאוד מצליח, מגיע מה שנקרא "משבר האלבום השני", שבמקרה של טל - הכה בו באלבום השלישי. "בשלב מסוים הפחדים גברו על הכל והרגשתי שאיבדתי אמון בזה", מספר טל. "אמרתי לעצמי שאולי הלכתי רחוק מדי וזה לא מספיק איכותי וטוב, כי הרגשתי שהלכתי לדרך חדשה שאף פעם לא הלכתי בה".
"התעייפתי ונגמר לי הדלק", הוא מודה. טל עזב את האולפן וכבר היה בדרך לגנוז את השירים החדשים, ואז הגיעה שושנה שנשואה לו כבר 11 שנה. היא ביקשה לשמוע את הסקיצות רגע לפני שהוא זורק הכל לפח: "היא שמה את האוזניות על האוזניים, ואמרה 'הפעם אתה הולך עם השירים עד הסוף, כמו שאתה רוצה שהם יהיו' והיא גרמה לי שוב להאמין בעצמי".
"אני רודף אחרי החופש"
העבודה על האלבום נמשכה שנה שלמה, חצי ממנה הוקדשה לשיר "שושנה" שמבחינתו של אברהם, הוא הלב של האלבום: "כשהשיר היה מוכן ועלה על הדרך, לכל השירים הייתה כבר דרך סלולה. השיר הזה סלל להם את הדרך".
היום הוא חי עם משפחתו בפרדס חנה, אב להלל ואריאל. אחרי שכילד קיבל המון כוח ותמיכה אמא, ועכשיו את הדחיפה משושנה אישתו, אברהם מוצא את עצמו באותו התפקיד - הפעם כאבא.
במהלך העבודה על האלבום, אחרי שנים של חיפושים אחר החופש שכולם מדברים עליו, הוא מצא אותו אצלו בבית: "באופי שלי אני רודף אחרי החופש", מעיד על עצמו טל, "ולאט לאט אני מגלה שהחופש הוא בכיוון ההפוך משחשבתי. לאט עם השנים אני מגלה את המקום של החופש האמיתי - שאני יודע איפה הבית שלי ואני יודע איפה כיף לי להיות, וצריך לשמור על זה כמובן".