המשורר והעיתונאי חיים חפר הלך היום לעולמו בגיל 86. חפר, שזכה בפרס ישראל לפזמונאות עברית ופרס סוקולוב לעיתונות, עלה בגיל 11 מפולין, שירת בפלמ"ח והקים בתקופת מלחמת העצמאות את הלהקה הצבאית הראשונה, הצ'יזבטרון, ממנה יצאו נעמי פולני ושייקה אופיר.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

חפר אחראי לרבים מהפזמונים המזוהים ביותר עם התקופה ההיא ובהם "הן אפשר", "היו זמנים", "הפרוטה והירח" ו"רבותי ההיסטוריה חוזרת". בנוסף כתב חפר שירים רבים למחזות זמר, כמו קזבלן וסאלח שבתי.

בפלמ"ח פגש את דן בן אמוץ והעלה עימו את המופעים המצליחים "רביעיית מועדון התיאטרון", "תל אביב הקטנה" והמופע הנוסטלגי "היו זמנים". בנוסף, השניים הוציאו לאור את הספר "ילקוט הכזבים", שאיגד סיפורים קצרים מתולדות הפלמ"ח ונמכר ב-350 אלף עותקים.

"סייע לעצב את דעת הקהל בישראל"

נפרדים מחיים חפר (צילום: חדשות 2)
אחראי לכמה מהשירים הידועים בארץ | צילום: חדשות 2

יחד עם בן אמוץ ועמוס קינן ייסד חפר את העיתון הסאטירי החתרני "ציפור הנפש" שלימים עבר ללב המיינסטרים, למרכז העיתון "ידיעות אחרונות". מכרו אורי אבנרי סיפר לחדשות 2 על חשיבות "ציפור הנפש לסדר היום הציבור. "המקבץ של הסטיריקנים הללו סייע לעצב אז את דעת הקהל בישראל בזמנים ההם" אמר אבנרי.

במהלך חייו, פרסם חפר כתבים רבים ואף מתח את גבולותיה האפשריים של השפה העברית. בריאיון לחדשות 2 שנערך לפני כשנה, טען חפר כי "אליעזר בן יהודה אמר שהעברית צריכה להיות שפה מדוברת. לכן, 'סבבה, כן, בטח שכן, תעשה לי מערוף' זה יופי להגיד".

הוא התריס נגד הלשונאים וטען כי הם רואים את הניקוד, אך "מתעלמים" מהתוכן. "קשה מאד להגיד 'ככה וככה' ללא דגשים. כבר א אי אפשר להגיד קיבינימט, אלא צריך להגיד כיבינימט", חתם חפר בגיחוך.

"תראו מה נהיה מהכותל!"

בידיעות אחרנות הוא כתב מאות שירים במשך 35 שנים. על כמה מהם הוא מתחרט, במיוחד על זה שהתפעם משחרור הכותל. "זו היתה איזו מין התלהמות שהיה של כל עם ישראל", אמר בריאיון לחדשות 2. "מה זה להגיד "הצנחנים בוכים?". תראו מה נהיה מהכותל? הרבנים השתלטו על המקום!", טען בבוז.

בתום הריאיון התייחס חפר למצבו הרפואי ולחיבתו לאלכוהול. "הרופא אמר לי שזה בריא לי לשתות שתי כוסות וויסקי. גם רופא שני אמר שמותר שתיים, לכן אני שותה ארבע", סיים בחיוך.