הסופרת רונית מטלון הלכה היום (חמישי) לעולמה בגיל 58, לאחר מאבק במחלת הסרטן. אמש, העניקה אגודת הסופרים את פרס "ברנר" לשנת 2017 למטלון על ספרה "והכלה סגרה את הדלת". את הפרס קיבלה בתה טליה שנאמה בשמה נאומה האחרון, בעוד רונית צפתה בה מקבלת את הפרס בשמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לדף הפייסבוק שלנו
"יש משהו קצת עצוב אבל גם מצחיק בעובדה שגם אני, כמו הכלה שלי בנובלה, סגורה בחדרה, לא מגיעה לחתונה", הקריאה טליה מהדברים שכתבה אמה, לפני פטירתה. "אבל אני מקווה שקצת כמו במקרה של הנובלה עולה ההבנה שהיעדרות, לפעמים יש לה משקל לא פחות מאשר לנוכחות. ושחתונה כלשהי – כזאת או אחרת, חצי-תקנית או רבע-תקנית – בכל זאת מתרחשת".
עוד הוסיפה טליה בשם אמה: "אני רוצה להודות לחבר השופטים הנכבד שמצא את הנובלה ראויה לפרס המאוד מרגש הזה. הערכה, כפי שניסיתי לומר קודם, איננה דבר מובן מאליו, איננה קליפה מזולזלת. ולבתי טליה, שמקריאה את המלים האלה, אני רוצה להודות שבעתיים".
מטלון נולדה בגני תקווה, למשפחה יוצאת מצרים. אביה היה פעיל חברתי למען זכויות בני עדות המזרח, צמצום הפערים החברתיים בתחום המפלגתי ובשטחי שכונות מצוקה. היא למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והחלה לפרסם את כתביה בתחילת שנות ה-80. בסוף העשור פרסמה את ספריה ראשונים, קובץ הסיפורים "זרים בבית" ורומן הנעורים "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש".
בשנת 1995 פרסמה את הרומן הראשון שלה, "זה עם הפנים אלינו". בשנת 2008 יצא ספרה הסמי-ביוגרפי, "קול צעדינו" שהפך לאחד מרבי המכר הגדולים באותה שנה וזכה בתואר "ספר העשור" בסקר של עיתון "ידיעות אחרונות". כמו כן היה מועמד לפרס ספיר באותה השנה.
מטלון הייתה מוכרת גם כפעילת שמאל והייתה חברת הנהלת תנועת בצלם. בינואר 2016 ספגה ביקורת קשה בישראל, לאחר שאמרה בראיון לעיתון הצרפתי "לה מונד" כי "אנחנו חיים תחת משטר אפרטהייד".
מאגודת הסופרים נמסר כי היא משתתפת בצער המשפחה. "קיבלנו את ההודעה הבוקר על פטירתה של רונית בכאב רב", אמר צביקה ניר יו"ר אגודת הסופרים. "תרומתה של מטלון לתרבות ולספרות הישראלית חשובה ומשמעותית וכולי תקווה שתגיע גם לדורות הבאים. היום אנחנו מבקשים לחבק את טליה בתה שהגיעה אמש לקבל את הפרס בשמה ואת שאר בני המשפחה".