בני משפחה, חברים ואמנים מוכרים מעולם התרבות הישראלי הגיעו בשעות הצהריים (חמישי) לתיאטרון הקאמרי בכדי לחלוף על פני ארונו של היוצר נחום (נחצ'ה) היימן שהלך אמש לעולמו בגיל 82. "נחצ'ה הוכיח שוב ושוב את כוחה של המדינה ולחניו לימדו אותנו מהי אהבת העם והמולדת", אמרה שרת התרבות מירי רגב בטקס האשכבה. "הציבור הישראלי אהב את נחצ'ה שהיה גשר בין תרבויות, זמנים ומקומות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני פה להספיד אותך אבא שלי, את האבא הפרטי שלי. נכון, קראתי לך איש השירים שלי, אבל לפני הכל היית אבא שלי", ספדה בתו סי היימן. "עוד יספרו וידברו הרבה על שנותייך האחרונות, שהיו פחות יפות ונוחות לנו כחברה, אבל אני רוצה דווקא לקחת איתי את כל מי שהיית. היית אדם נדיר וצבעוני אבל גם זאב בודד. ככה חיית וככה הלכת".
בשעה 18:00 בערב יובא היימן למנוחות בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. היימן, שהלחין למעלה מאלף שירים שחלקם הפכו לקלאסיקות, בהם "חופים", "שירים עד כאן", "החול יזכור", "עוד חוזר הניגון", "אניטה וחואן", "אנשי הגשם" ועוד שירים רבים, הותיר אחריו את אשתו ורד, את בנותיו בילי והזמרת סי היימן ונכדיו תומר, שון ויהלי.
אמנים רבים ואפילו פוליטיקאים הביעו צער על מותו של אחד היוצרים המוערכים בתולדות מדינת ישראל. "המוזיקה הישראלית לא היתה מה שהיא בלי יצירתו הייחודית", אמרה הזמרת נורית גלרון, שביצעה את השיר "סוס מעץ" אותו הלחין היימן. "נחצ'ה הוא נכס צאן ברזל", הוסיפה גלרון. "בשלהי חייו, נחצ'ה היה מיוסר מאוד. החיים והבריאות לא היו טובים איתו. מקווה שעכשיו הוא כבר נח".
הזמרת ירדנה ארזי ו"הגבעטרון" המופיעים יחדיו בימים אלה, הקדישו במהלך הופעתם את השיר "חופים" שהלחין למילותיו של נתן יונתן. "המנגינות היפות של נחום היימן מתנגנות לי בראש וממלאות אותי עצב גדול הערב", אמרה אתמול על הבמה. "נחצ'ה, בכישרון אדיר, העניק למוזיקה הישראלית כל כך הרבה נכסי צאן ברזל, כל כך הרבה שירים שמלווים את כולנו שנים ארוכות וילוו אותנו עוד שנים רבות רבות".
"פורץ דרך בתרבות שלנו"
"'כמו צמח בר', 'חופים' ו'החול יזכור' הם טיפה בים של אחד המלחינים המוכשרים והפוריים שהיו כאן", אמר היוצר רמי קלינשטיין. "נחצ'ה לימד אותי דרך שיריו איך מחברים את הלחן המערבי אל הלחן הישראלי והוא ללא ספק היה פורץ דרך בתרבות שלנו. יהי זכרו ברוך".
לדברי ההספד הצטרפו גם פוליטקאים רבים כשבראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נחום היימן הלחין את פסקול חיינו בארץ והוא אחד מגדולי המלחינים שקמו למדינת ישראל", אמר נתניהו. "שיריו נטעו בלבנו את אהבת העם והמולדת והם ימשיכו ללוות אותנו".
גם יו"ר הכנסת אדלשטיין ספד למלחין וכתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "אין רבים כמו נחום היימן שהטביעו חותם כה עמוק על הזמר העברי. נחצ'ה היה ויישאר נכס צאן ברזל ישראלי, לא רק בשל כשרונו אלא גם בשל אישיותו ואהבת העם והמולדת שניכרו היטב ביצירתו".
היימן נולד במאי 1934 בריגה, עלה ארצה בגיל חמש. בצה"ל שירת בלהקת הנח"ל, אך התעקש גם על שירות קרבי ואף נלחם ונפצע בשלוש מלחמות. בשנת 1961 השלים תואר באקדמיה למוזיקה בירושלים. במקביל הקים את ההרכב "חמישיית גלבוע", וניהל את "הגבעטרון", שהפכה תחת הדרכתו ללהקה מקצועית.
בשנות ה-60 החל להלחין את שיריו של המשורר נתן יונתן ובהמשך עבד עם הכשרונות העולים חווה אלברשטיין, שלישיית גשר הירקון וצמד הפרברים. בתקופה זו נסע לפריז ועבד עם הכוכבים האירופאים של התקופה, בהם ננה מושקורי, מארי לה פורה ומייק ברנט. לאחר מכן עבר ללונדון, שם התמחה בכתיבת מוזיקה לסרטים, והלחין מוזיקה לסרטים ולסדרות בריטיות.
לאחר 16 שנים באירופה, שב היימן ארצה והקים את חבורת הזמר "חופים". במהלך העשורים הרבים של פעילותו הענפה, הלחין היימן למעלה מאלף שירים, כתב מוזיקה למאות סרטים וסדרות, ועבודותיו ראו אור בכ-40 אלבומים.
"היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי"
בשנת 2013 חשף היימן, בריאיון ל"אולפן שישי", את מצבו הכלכלי הקשה: "כשאני הולך לצרכנייה ביישוב, אני צריך לחשוב מה אני קונה וכמה כסף אני מוציא. כשאין לי אני קונה פחות. כשאין אז אין. אז אוכלים פחות, אז מה?". לאחר הריאיון, פנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות דאז, לימור לבנת, אל היימן והציעו לו מענק בסך 50 אלף שקלים על ייעוץ בפרויקט תיעוד הזמר העברי.
במהלך עשרות שנות ההלחנה והיצירה, זכה היימן בפרסים רבים, בהם: פרס "יהודה שרת" מטעם ההסתדרות הכללית, פרס "נוצת הזהב" על מפעל חיים מאקו"ם, פרס "תפוז" על שחזור תקליטי הזמר העברי, פרס "מגן הכנסת" על שחזור סדרת הנוסטלגיה, פרסי מפעל חיים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע ומאוניברסיטת בר אילן וחתן פרס ישראל לזמר העברי בשנת 2009.
"היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, ביזמות וביצירתיות בלתי-נלאית ובתרומה רחבת היקף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית ולהפצת השירה העברית והישראלית", נכתב בנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל.