יש מבצעים שרק אחרי שנים נחשפים לאט-לאט פרטיהם. איך מכמה פיסות מידע אודות יהודים במצוקה באתיופיה, נרקם מבצע חשאי. בסוף השבוע האחרון נפגשו נציגי הקהילה האתיופית עם אנשי המוסד וחיל הים, וציינו יחד 25 שנים ל"מבצע משה". במפגש הוצגו תמונות נדירות מהמבצע, שהפך לפרק חשוב בהיסטוריה של עם ישראל.
"התחושה הייתה שאם עברנו חודש שלם של מסע רגלי ארוך ומפרך, הדבר הראשון שאתה רוצה זה בעצם לצאת משם", מספרת ריקי טגבה, מנהלת עמותת "היוט" המסייעת לתהליך ההשתלבות של עולי אתיופיה בחברה הישראלית. "הדבר היחיד שאתה רוצה זה לעלות לירושלים, ואתה רואה בהם סוג של מושיעים ומחלצים".
הסיפור הזה כמעט ולא סופר. לא רק בגלל שעומדים מאחוריו אנשי המוסד והקומנדו הימי, גם בגלל שמדובר ביהדות אתיופיה. חלקם עד היום מתקשה לפתוח את הפצעים. זו הייתה "יציאת מצרים" שלהם, פיסה היסטורית נשכחת. "אתה צריך סיפור כיסוי", מספר היום יונתן שפע, איש מוסד שנטל חלק במבצע. "אחרי שבוע יכולים לומר לך 'מה אתה עושה פה?'".
"שואה קטנה להרבה אנשים"
מסע חשאי של אלפי קילומטרים מאתיופיה לסודן, חומקים מסיורים של הצבא, משודדים, מתמודדים עם רעב, צמא ומחלות. שם, באחד החופים, הקימו אנשי המוסד כפר נופש. לכאן, מדי לילה, הגיעו משאיות עם עולים, ומכאן הגיעו מדי לילה אנשי הקומנדו עם סירות גומי והעבירו את העולים לאנייה של חיל הים שהמתינה בלב ים והפליגה עמם ארצה.
הערב אנחנו מפרסמים תמונות נדירות מהמבצע. אניית חיל הים "בת גלים" ממתינה בלב ים, עליה עולים אלפי עולים. "זו הייתה עלייה מאוד קשה, זו שואה קטנה להרבה אנשים", מספרת טגבה. "עד היום יש הרבה מאוד משפחות שקשה להן לספר את הסיפור שלהן".
אחד האנשים שהיו אמונים על העברתם של העולים ללב הים, היה איש המוסד דוד בן עוזיאל. "זה היה הקטע הכי מסוכן, מכיוון שאפשר היה לתפוס אותנו - נמצאנו מאוד קרוב למחנה הפליטים", הוא משחזר. לתוך טייפ קטן שנשא עמו, הוא הקליט רגעים ותחושות מהעלייה - שנחשפים כאן לראשונה. "מבצע משה" הוא לא רק היסטוריה פרטית של הקהילה האתיופית, זהו פרק מההיסטוריה של עם ישראל.