תשעה באב הוא "רגע השיא" או "נקודת השפל" של שלושת שבועות האבלות בהם מציינים ביהדות את בין תקופת בין המצרים. בתאריך זה נחרב, על פי המסורת, בית המקדש הראשון והשני, ולכן ביום זה נהוג לצום ולהתאבל.
התענית של תשעה באב היא החמורה מבין ארבעת התעניות. למעט שינה, אמירת קינות ולימוד תורה בנושאים הקשורים לאותו יום, אין לעשות דבר. לפי המסורת, באב קרו עוד אסונות ומאורעות היסטוריים, אפילו בדורנו. על פי האמונה, בעת ביאת המשיח, יתבטל יום צום זה ויהפוך ליום חג ושמחה.
מנהגי הצום אוסרים תענוגות כמו אכילת בשר ושתיית יין. גם רחיצה לשם הנאה בים אסורה בהחלט. תתפלאו, אבל גם לימוד תורה אסור ביום זה. איסור זה נובע מהעובדה שלימוד תורה הוא דבר משמח ומלהיב. האבלים בבתי הכנסת יקראו פרקים בספרי איכה, איוב ומיכה, העוסקים בפורענות עם ישראל.
בכנסת חוקק חוק "איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב", הקובע כי רשות מקומית מוסמכת להתקין חוק עזר שיאסור קיום עינוגים ציבוריים או פתיחת בתי אוכל בליל הצום. בפועל, צביונו של המרחב הציבורי מושפע מאווירת האבל של היום, וכן גם משדרי הטלוויזיה.
זמני כניסת ויציאת הצום:
ירושלים: 19:34 (כניסה), 19:57 (יציאה)
תל אביב: 19:32 (כניסה), 19:59 (יציאה)
חיפה: 19:35 (כניסה), 20:00 (יציאה)
באר שבע: 19:33 (כניסה), 19:58 (יציאה)
עם כניסת הצום ייערכו בכותל תפילות וקינות תשעה באב. במאהלי המחאה בתל אביב, ירושלים ובאר שבע יקריאו קטעים ממגילת איכה ויקיימו מעגלי לימוד.