"תחילת ספירה לאחור! שתיים, אחת, פוצץ!" - זה לא כל כך נעים לראות בית ספר מפוצץ, אבל אם זה יצליח להציל את חייהם של ילדינו - אז דיינו.
ד"ר אדריאן סקרלט, מומחה לתכנון ערים, חיכה לפיצוץ הזה שנים ארוכות - מאז שמע על מערכת יפנית שיכולה להגן על ילדים מפני רעידות אדמה. הוא דפק על דלתות רבות עד שבעיריית ירושלים היה מי שהסכים לפתח את הרעיון ולבדוק אם הוא עומד במבחן המציאות.
מטרת הפיצוץ המבוקר הייתה אחת: האם המערכת היפנית תצליח לעמוד ברעש אדמה חזק. נזכיר שהסכנה הזו איננה סכנה תיאורטית, וסביר להניח שביום מן הימים נאלץ כולנו להתמודד עם רעידת ענק. במקום לחכות לרעידה הבאה, החליטו מבצעי הניסוי להשתמש בהרבה מאוד חומר נפץ מסוג TNT.
המערכת שאותה ייבא סקרלט לארץ מורכבת ממוטות אדומים, שעל פי חזונו יוצבו בכל כיתה וימנעו את קריסת תקרתה. הניסוי הוכתר בהצלחה: למרות הפיצוץ העז של בית הספר "קשת" הישן בירושלים שנבחר לניסוי, מבנה הגג לא קרס. המשמעות: בזמן רעידת אדמה המוטות עשויים להציל חיים.
"אנחנו באים ואומרים לממשלת ישראל ולמקבלי ההחלטות", אמר אהרן בן נון, מנהל האגף למבני ציבור בעיריית ירושלים, "הנה לכם פתרון שפותר בעיה קשה מאוד, בעיית אמת - שמבני ציבור ומבני חינוך אינם מוגנים מפני רעידות אדמה".
עלות המערכת: טיול שנתי
הניסוי צולם כמעט מכול זווית אפשרית: ממסוק, ממרפסת של בניין סמוך וממצלמות שהוצבו ממש בתוך המבנים, הכל כדי לאפשר למומחים לנתח את התוצאות.
שתי מערכות להגנה מפני רעידות אדמה נבחנו בזו אחר זו כדי לבדוק את יעילותן. בצדו האחד של בית הספר הישן הוצבה מערכת הגנה מהסוג שרובנו כבר מכירים - מעין חדרים מוגנים מבטון שאליהם ירוצו הילדים בשעת חירום. מן הצד השני של בית הספר הוצבה המערכת החדשה.
שתי המערכות הצליחו למנוע את קריסת הגג, רק שהמערכת החדשה הרבה יותר זולה. "אנחנו מייצרים פתרון מיגוני ל-40 תלמידים בכיתה", הבהיר בן נון איזו מערכת הוא מעדיף. "בעלות מינימלית של טיול שנתי לילד. הכל תוך כמה שעות". ד"ר סקרלט נראה גם הוא מרוצה, אף שניסה לשמור על ענווה מכובדת: "התרומה שלי צנועה מאוד - זה שלקחתי את הרעיון היפני והעליתי אותו עד למעלה".