66 מוסדות להשכלה גבוהה יפתחו את שעריהן בשבוע הבא בפני 280 אלף סטודנטים בישראל, ובמועצה להשכלה גבוהה מפרסמים הבוקר מספר תחזיות לשנת הלימודים תש"ע יחד עם נתונים להשוואה מהשנים האחרונות.
במסיבת עיתונאים שערכה הבוקר המועצה להשכלה גבוהה לקראת פתיחת שנת הלימודים, הוצגו נתונים על השינויים שחלו בשנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, כולל תחזיות לשנת הלימודים הקרובה. בישראל פועלות 8 אוניברסיטאות, 34 מכללות אקדמיות (מהן 13 מכללות פרטיות) ו-24 מכללות להכשרת עובדי הוראה.
גידול של 3% במספר הסטודנטים
על פי התחזית לשנת הלימודים הקרובה, 221,420 סטודנטים ילמדו השנה לתואר ראשון, 57,600 סטודנטים ילמדו לימודים מתקדמים וכ-980 תלמידים ילמדו בתכניות ללימודי תעודה. על אף ההידרדרות במצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מדובר בגידול של 3 אחוזים ביחס לשנה שעברה, מלבד לימודי התעודה, שם נשמר מצב התלמידים ללא שינוי.
כאמור מספר הסטודנטים עלה, אך רוב הסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות. 63 אחוזים מהסטודנטים לומדים במכללות השונות לעומת 37 אחוזים בלבד שלומדים באוניברסיטאות. המעבר במספר הלומדים באוניברסיטאות הגדיל את היחס בין מספר הסטודנטים לכל מרצה באוניברסיטאותו ובשנים האחרונות הוא התייצב על 24 סטודנטים לכל איש סגל בכיר. חדשות טובות? לא בהכרח.
יותר נשים, יותר סטודנטים ערבים
אך יש גם חדשות טובות: אחוז הנשים הלומדות לתואר ראשון עלה בהתמדה בשלושת העשורים האחרונים, ובשנים האחרונות התייצב שיעורן על כ-55% מהלומדים לתואר ראשון בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים, כאשר לפני שנתיים הגיע שיעורן ל-57.2%. באותה שנה 51% מהסטודנטים לתואר שלישי היו נשים.
אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד אך גם הוא נמצא במגמת עלייה ברורה. בתשס"ז עמד שיעור זה על כ-11% מהלומדים לתואר ראשון לעומת 7% בתשנ"ו. אחוז הנשים הערביות שלומדות באוניברסיטאות גדל באופן משמעותי והוא עמד על 60 אחוזים לעומת 54 אחוזים בקרב האוכלוסיה היהודית.
אך יותר מהכל מעניין לראות מהם תחומי הלימוד המבוקשים: על פי הנתונים שמוצגים בדוח תחומי הלימוד המבוקשים ביותר המוצעים במכללות האקדמיות הם משפטים בראש הסולם, מנהל עסקים במקום השני, ולאחריהם כלכלה, מדעי ההתנהגות, תקשורת ומקצועות מתחום ההנדסה.