ביקור אקראי בבית ספר אחד בנתניה מגלה כיתות מלאות בתלמידים יוצאי אתיופיה, אך מורות או מורים בני העדה - כמעט אינם בנמצא.
אביב מלסה סיים את לימודי ההוראה כבר לפני שש שנים. למרות שהביקוש למורים גדול, לפחות 15 מוסדות לימוד נתנו לו תשובה שלילית. בינתיים הוא כותב ספרים על עליית יהודי אתיופיה, עוסק במוזיקה ומלמד בצורה פרטנית.
"יש בעיה של אי אמון במורים מהעדה, כך אני מרגיש", אומר מלסה. "אמרו לי בבית ספר יסודי שלא יכולים לתת לי ללמד ילדים קטנים בכיתות נמוכות, כי רוצים שבתחילת הלימודים שלהם הם יפגשו מורה שהוא צבר. אולי זה עניין של מבטא".
פחות מחצי מהמורים האתיופים מוצאים עבודה
במשרד החינוך טוענים שאין נתונים על המורים יוצאי אתיופיה שמשולבים במערכת. במכללות להוראה מספרים כי יש כיום מאות יוצאי אתיופיה שמחזיקים בתעודת הוראה, אבל להערכתם פחות מחצי מהם הצליחו בסופו של דבר למצוא עבודה כמורים, וגם הם יושבים בדרך כלל על תקן זמני או חלקי בלבד.
גם ב' ו-נ', בעלות תואר ראשון ותעודת הוראה, מחפשות כבר שנים עבודה. הן אמנם מוצאות פה ושם עבודות מזדמנות בחינוך כמו תגבור בגרויות, אבל בינתיים הן עוברות בין בית ספר לבית ספר, רוצות להיות מורות מן המניין - ללא הצלחה.
"עברתי מבית ספר לבית ספר והעברתי להם את קורות החיים שלי, אחת אמרה לי 'קחי את זה, אנחנו לא נצטרך אף פעם'", אומרת ב'. "אם היו מנסים אותי ואומרים שאני לא מספיק טובה, ניחא".
"לא מאמינים ביכולת שלנו"
נ' מוסיפה, "שואלים אותי 'למה את לא מחפשת עבודה בבית ספר ההוא, שם יש ריכוז גבוה של ילדים יוצאי אתיופיה?' אבל לא מאמינים ביכולת שלנו. ואז אנחנו מחפשים עבודה אחרת, אפילו לקפל בגדים בחנות בגדים".
גם במקצועות אחרים קשה מאוד לעולים מאתיופיה להשתלב. אבל ההוראה, כנראה, היא המפתח לכל השאר. מורים מאתיופיה יוציאו תלמידים עם הרבה פחות דעות קדומות, שאולי ביום מן הימים יהיו מעסיקים ויוכלו לפתוח דלת לאחרים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך רואה חשיבות בשילובם של יוצאי אתיופיה כמורים מן המניין במערכת. במשרד פועלים לקליטה ולהשתלבות מיטבית של מורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך".