שבתאי וודה הוא ניצול שואה בן 83. 67 שנים הוא החביא את זיכרון השואה עמוק בתוכו, ובשנה שעברה נכנע והחליט לקחת את אשתו וילדיו לטיול שורשים לפולין.
משפחתו של וודה ידעה מעט מאוד על חייו של הסבא בפולין. על המספרה של אביו בלודז', על הילדות היפה והמשחקים עם החברים בחצר הבית - ילדות שהפכה לסיוט בחודש ספטמבר בשנת 1939 עת הנאצים פלשו לפולין. לאחר שפלשו, החליטו לסגור את הגטו בלודז'. שבתאי, הוריו ואחיו הועלו על רכבות למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו כל בני משפחתו.
"מצעד, הצדע לשמאל!"
"נסענו לבירקנאו, איפה שהרכבת עצרה התחלתי לצעוד", משחזר בהתרגשות וודה, "אני שומע כמו בחלום 'שמאל ימין שמאל', ודווקא כאן, שאני הולך על קברים - הולך על דם! פתאום, ראיתי אותם במדים. משטרת ישראל צועדת".
היו אלה חניכי קורס פיקוד ומטה של משטרת ישראל ששינו את חייו של שבתאי לנצח. הם היו שם במקרה, כחלק מפרויקט עדים במדים. "רצתי אליהם מיד", סיפרה בתו ורדה פלוס, "אבא שלי הוא ניצול המחנה הזה", אמרה למפקד המשלחת, שלא התבלבל מהאירוע ומיד פקד על הצועדים - "מצעד הצדע לשמאל! משטרת ישראל מצדיעה לך אדוני, חיים ארוכים ובריאות".
הזיכרון המרגש הזה, כמו רבים אחרים, נותר כעת בסרט הווידאו של המשטרה ושל משפחת וודה המורחבת. לאחר חודשים רבים של מאמץ, הצליחה הבת ורדה להפגיש בין מפקד המשלחת שלום, קצין משטרה ממחוז הדרום, לבין שבתאי הנרגש. קצין המשטרה שהתייתם מהוריו אימץ לעצמו כעת אבא חדש, ושבתאי זכה לסגירת מעגל שרק הנוכחים באותו אירוע היו יכולים לסדר בעבורו.