אצל החילונים הרוטינה כבר ידועה. אחרי שניסינו באתרי אינטרנט, ברשתות החברתיות למיניהן, בפגישות עיוורות כושלות ודרך חברים של חברים שבטוחים שיצליחו לשדך לנו בעל או אישה לעתיד - נותר רק לקוות שמשהו יעבוד. אבל אצל החרדים זה עובד אחרת. כולנו מכירים את המושג "שידוך", אבל האם אנחנו באמת יודעים את סודות המקצוע? לרגל ט"ו באב, חג האהבה, אנחנו מספקים הצצה לאיך זה עובד באמת.
לשם כך "הטרדנו" שתי שדכניות שסיפרו לנו איך עובד העסק המורכב. מסעודה עוסקת בתחום 25 שנה ומלכה (שם בדוי), סוחבת אחריה 20 שנה של ניסיון.
וכך זה עובד: בשלב ראשון המשודך המיועד שולח למשרד השידוכים כמה פרטים על עצמו ועל מה שהוא מחפש בבן הזוג העתידי. "רצוי להעביר גם תמונת פספורט", מפרטת מסעודה. "אם אני מוצאת מישהי שמתאימה לדרישות, אני מדברת איתה והפגישה הראשונה מתבצעת".
חשוב להדגיש כי השניים המיועדים לא יוצרים קשר טלפוני לפני הפגישה. למעשה, מסעודה מנהלת את העניינים, לפחות בהתחלה. "אני קובעת להם מקום מפגש, זמן ותאריך, ואם זה מתאים לפגישה שנייה אז הם ידברו ביניהם בטלפון וימשיכו הלאה", היא מתארת את התהליך.
בן לוקח בת
מלכה מתחילה את עבודתה בבדיקת הפרטים שניתנים לה במאגר. "אני עובדת עם מאגר ויש לי קריטריונים ספציפיים כמו גיל, מקצוע ומקום מגורים", היא מסבירה. עד שהיא מוצאת התאמה לוקח זמן. "אני מדברת הרבה עם האנשים וקולטת את התכונות שלהם, עד שאני קולטת שיש נקודה אחת שמתאימה", היא מוסיפה.
מלכה לא מאמינה בשידוכים דרך הטלפון. "אם אני מוצאת בן זוג מתאים אני מזמינה אותם לפגישה ומדברת איתם פנים מול פנים - כל אחד בנפרד", היא מספרת. כך היא בודקת אם ישנה התאמה בין השניים, ורק אז מעבירה את מספר הטלפון של הבחור לבחורה. זה לא ממש עובד הפוך אצלה.
"אני לא גובה כסף", מצהיר מסעודה שעושה את עבודת הקודש בחינם, אבל מעריכה כי התשלום יכול להגיע לסכום של עד אלף דולר אצל שדכנים אחרים. מלכה, לעומתה, לוקחת תשלום סמלי בשלב הרישום, ואם השידוך מצליח - היא גובה סכום כסף בהתאם למצב.
נא להביא הורים
למרות שבעידן הדיגטלי חלק מה"מחפשים", בעיקר הצעירים, נעזרים באינטרנט, יש עדיין צעירים אפילו בני 17 שמגיעים לשדכניות. הגיל הנפוץ ביותר בקרב הפונים הם בנות 19 ובני 21. אבל, שימו לב חילונים, אם עד כה לא נראה לכם העסק שונה בהרבה מעולם הדייטינג הווירטואלי, אז נסו לחשוב שלפגישה עם מי שתהייה אשתכם בעתיד אתם מגיעים עם ההורים.
השדכניות מציינות כי ככל שהפונים הם חרדים יותר, כך הפנייה הראשונית נעשית במעורבות ההורים, ורק אחר כך בין בני הזוג - בדיוק ההיפך מאצל החילונים.
וקצת על חג האהבה: על פי היהדות, ט"ו באב נחשב ליום "מסוגל"- יום עם כוחות מיוחדים למציאת זיווג. המשנה בסוף מסכת תענית אומרת כך: "אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים...".
בימינו ישנם חוגגים את חג האהבה בפסטיבלים. אך לא לזה בדיוק התכוונו בגמרא כשנכתב: "בחור שא עיניך מה אתה בוחר לך, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתהלל".