האם יחסי הציבור והשיווק הגיעו גם לבתי הספר? עד היום הורים היו שולחים את ילדיהם לבית ספר שנקבע אוטומטית לפי מקום המגורים, בלי הרבה בחירה. עכשיו, בניסיון להתמודד עם החינוך הפרטי, משרד החינוך פותח את אזורי הרישום בערים השונות. המשמעות היא שהורים יוכלו לבחור את המוסד החינוכי בו ילדיהם ילמדו - והמנהלים יצטרכו להתמודד על לב ההורים.
בירושלים זה כבר קורה ובשאר חלקי הארץ, לפי משרד החינוך, זה אמור להתרחש בקרוב. אי אפשר להפחית במשמעות השינוי: מדובר במהפכה של ממש: "היום לבתי הספר הטובים צריך להירשם כבר בגן, אחרת אין סיכוי שיהיה מקום בכיתה א'", אומר אהוד עוזיאל, אבא לילדה שעולה לכיתה א'. כעת, בית ספר שירצה תלמידים יצטרך להראות להורים מדוע לבחור בו ולא במקום אחר.
"יש לנו היום הרבה יותר כוח. בפעם הראשונה בתי הספר הציבוריים מבינים שבשביל שהם ישרדו לאורך זמן הם צריכים הורים שיילכו איתם", אומרת יעל וייס-גדיש, אם לילד שעולה לכיתה א'. בתי ספר פופולאריים יוכלו להתרחב על חשבון בתי ספר חלשים.
"בתי הספר החלשים יהפכו ל'מאפסנים' ולא מחנכים"
"האיכות החינוכית בעיר הולכת ועולה, במקום בתי ספר חלשים ייכנסו בתי ספר מבוקשים", אומר ראש העיר ירושלים ניר ברקת. פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל לחינוך, לא מסכים: "מה שיקרה הוא שבתי הספר הטובים יימשכו את האוכלוסייה החזקה, והחלשים שהם ממילא טעוני סיוע יהיו בבתי ספר שיהפכו ל'מאפסנים' ולא למחנכים".
בתיכונים, הקרב על לב ההורים יהיה קשה יותר: לטובת ההורים יהיה "עץ מדדים" - ממוצע הבגרות והמיצ"ב, אחוזי הגיוס ואחוז ההולכים לתנועות נוער וסקר סקר שביעות רצון מהאקלים הלימודי. דויד גל, מנהל הגימנסיה בירושלים, אומר כי עץ המדדים לא מכניס את המנהלים לתזזית שיווק אגריסיבית אלא רק גורמת להם להתאמץ יותר.
מה שבטוח הוא שבית הספר השכונתי, שהולכים אליו ברגל ונפגשים בו אחר הצהריים, הולך ונעלם. מחליף אותו בית ספר הישגי יותר ומיוחד יותר, בעידן שבו גם החינוך הפך תחרותי יותר.