"כשהייתי בבית החולים עשו לי כל מיני בדיקות", מספרת ניצולת השואה אסתר גלבלמן, "אז הרופאה התורנית בבוקר אומרת 'מה, את לא אוכלת בשר?' אני לא יכולה לבשל ואני לא יכולה לשלם, זה עולה ביוקר".
עד לפני כמה חודשים, עד לפני המשבר הכלכלי, הבן משה יכול היה לעזור לאסתר, בת 83. עכשיו הוא מקבל דמי אבטלה, מחפש עבודה ללא הצלחה, והיא נשארה ללא עזרה.
"הוא עוד מעט בן 60, וגם להיות אין לו איפה להיות", מספרת אסתר בדמעות. "ומי יכול לדבר איתו אם יש אנשים צעירים שמסתובבים ואין להם איפה לעבוד? המילה 'ניצולי שואה' זה מוות בשבילי! עברתי גיהנום".
בעיקר ילדי הדור השני פונים
אל הקרן לרווחת ניצולי השואה מגיעות לאחרונה הרבה מאוד פניות של ילדי ניצולים. רבים מהם פוטרו ולא מסוגלים יותר לעזור להורים שלהם. "אני לא יכול כרגע ואני נאלץ לבקש עזרה", אומר משה. "וקשה לי וקשה לאמא לעשות את זה".
גיא עפארי, מנכ"ל הקרן לרווחת ניצולי השואה אומר "כל יום יש לי ילד של ניצול שואה שפונה ואומר 'גיא תעזור לנו. תעזור לי, הסתדרתי עם אמא, אנחנו טיפלנו בה, דאגנו לה, אני לא מסוגל היום. אין לי ממה להוציא, אני לא יודע מה לעשות'".
"היה עוזר לי ב-500, מתי שהיה בא היה נותן כסף", אומרת לורה פרחי, ניצולה נוספת. הבן של לורה, בת 93, עבד עד לאחרונה במפעל טקסטיל אבל פוטר והיא נשארה בלי הכסף שנתן לה בעבר לתרופות ולאוכל. "זה קשה, זה קשה. שלשום אכלתי רק לחם וחלב".
על פי הנתונים, מדובר בתקופה האחרונה בעלייה של יותר מ-40% בפניות לבקשת עזרה. הקרן פנתה לוועדת התביעות ולמשרד האוצר בניסיון להגדיל את הסיוע.