עד לא מזמן שימשה מוניק פרנהאוט כשוטרת במטה הארצי. אלא שאז פקד את מוניק אסון משפחתי - בנה, יונתן, נפטר בגיל 28. אחרי הטרגדיה, היא החליטה לשנות כיוון: יחד עם תורמים נוספים הקימה גן לילדי העובדי הזרים בדרום תל אביב.
במועדונית נותנים לילדים ארוחה חמה, משחקים איתם, צוחקים, ובעיקר מנסים להשכיח מהם, בכל דרך, את העובדה שבעוד כמה שבועות הם יגורשו מכאן.
"אחרי האסון הנורא היה חייב לקרות משהו טוב"
"אחרי האסון הרגשתי שמשהו נורא קרה, כל כך רע שמשהו טוב חייב לקרות במקומו", סיפרה אחותו. "זה לא הגיוני שככה מסתיימים החיים שלו - בכאב ובצער", היא הוסיפה בכאב.
"בדיוק לפני שנתיים מצא בני יונתן את מותו בנסיבות טרגיות", מספרת מוניק. "הוא היה גנן נערץ בגן ילדים בארצות הברית ולכן כשהחלטתי להנציח אותו היה לי ברור שזה יהיה משהו שקשור לילדים", הסבירה את פשר הבחירה המפתיעה.
תקווה בלב מדינת העובדים הזרים
בדרום תל אביב, לב ליבה של מדינת העובדים הזרים, מנהלת עפרה פז את המועדונית על שם יונתן פרנהאוט. "אנו עוברים ימים לא קלים, אבל אין לנו את הפריבילגיה לא להיות אופטימיים", מסבירה עופרה. פרויקט "יוניטף" מספק מעונות יום ומועדוניות לילדי העובדים הזרים מזה חמש שנים. הוא הוקם ביוזמת ארגון "מסילה" של עיריית תל אביב ובמימון אנשי עסקים פרטיים.
המועדונית היא האלטרנטיבה היחידה לגנים הפרטיים בהם מטופלים הילדים בצפיפות, סיכון, הזנחה ופיגור. "בשבילי כל יום שהילדים כאן והם קמים שמחים בבוקר והולכים לגן, אני יודעת שאת היום הזה ניצחנו", מסבירה עפרה. "האלטרנטיבה שלהם היא להיות בדירה מעופשת יחד עם עוד 60 ילדים", היא מוסיפה.
"לא מנהלים מלחמות על גבם של חסרי ישע"
זהו המקום היחידי, נכון להיות, שמספק לילדים מסגרת אוהבת ומחנכת לשעות אחר הצהריים והערב. מדובר באי של שקט באוקיאנוס סוער שמאיים להטביע אותם ולגרשם מישראל. "זה לא אשמתו של ילד איפה הוא נולד. מגיע לו לחיות כמו שצריך עם חום ואהבה", מסבירה מנהלת הגן. "אני יודעת דבר אחד, וזה שלא מנהלים מלחמות על הגב של ילדים חסרי אונים. זה לא התפקיד שלהם לשלם את המחיר על חטאים שלא הם חטאו, אלא המדינה באוזלת היד שלה", היא מוסיפה.
בכל יום כשהמועדונית נפתחת מקבלת את פני הילדים הגננת פאידה. צעירה בת 28, פליטה במעמד חוקי, שנמלטה לפני ארבע שנים יחד עם אמה ואחותה מקונגו. מדינה שבה מתנהלת מלחמת אזרחים מזה כמה שנים.
גם עבור פאידה מדובר בימים מתוחים. אבל צחוק הגורל רצה, ודווקא היא מייצגת את מדינת ישראל בתחרות של ארגון בינלאומי חשוב לזכויות אדם. היא התבשרה לפני זמן קצר כי היא זכתה במקום הראשון, והיא תיסע לפריז כדי לייצג את ישראל ההומאנית, זו הדואגת לפליטים ולחלשים. עם זאת, כשתחזור לא בטוח שתמצא בדירה את כל הילדים בהם היא מטפלת.
הסבים הצילו ילדים יהודים בשואה
"לאלו שנולדו כאן כבר יש שם ישראלי. הם לומדים בבית הספר ושמחים להיות כאן", מסבירה פאידה. "הם נמצאים פה ולא יודעים דבר על המדינה שלהם והתרבות באפריקה", היא מוסיפה.
עד לפני עשר שנים עוד עבדה מוניק במשטרה. היא שימשה כנציגת האינטרפול במטה הארצי והייתה אחראית בין היתר על חקירות פליליות של קהילת העובדים הזרים. "לא הייתי מסוגלת", היא עונה בתשובה לשאלה אם הייתה מוכנה לעבוד ביחידת "עוז".
כך, סוגרת מוניק מעגל משפחתי. הוריה הצילו בשנות השואה מאות ילדים פליטים ולקחו אותם לבית יתומים בגבול שוויץ. בנה ראה בילדים את ייעודו המקצועי ואהבת חייו. והיום היא מגשימה את הרוח היהודית ודואגת לרווחתם של ילדי העובדים הזרים בישראל.
"בימים הכי קשים הם שואלים אותי אם יש גן מחר?", מספרת עפרה, האחראית על הגן. "אני מסבירה להם שכולם יגיעו בשבע בבוקר לגן ויראו את הדלת פתוחה וכל הצוות יחכה להם".
רוב רובם של הילדים שפגשנו לכתבה לא יוכלו להישאר במועדונית. בקרוב, הם יגורשו מכאן, והגן יתרוקן מיושביו.
המעוניינים לתרום להמשך פעילות הגן מוזמנים להתקשר לטלפון: 03-6887137 או לפנות באמצעות כתובת המייל: unitaf1@gmail.com.