ביום ראשון הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית, ובה צפויים ללמוד 313,600 סטודנטים במוסדות האקדמיים בישראל. הנשים מהוות כ-60% בקרב הלומדים באקדמיה, לימודי ההנדסה הם המבוקשים ביותר עם כ-35 אלף סטודנטים, והתקציב לשנה הקרובה – הגדול ביותר שהיה אי פעם. המועצה להשכלה גבוהה פרסמה את הנתונים לעשור האחרון – והמספרים מפתיעים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ב-61 המוסדות האקדמיים בישראל ילמדו בשנת תש"ף 313,600 סטודנטים, מתוכם 236,450 סטודנטים לתואר ראשון, 64,180 לתואר שני ו-11,870 לתואר שלישי. הנתונים מציגים גידול של כ-10% במספר הסטודנטים בעשור האחרון, כשבשנת תש"ע למדו בכלל המוסדות בישראל - 283,850 סטודנטים.
המספר הגבוה של הסטודנטים בשנים האחרונות הוביל את ישראל למקום השני בדירוג ה-OECD - בשנה השנייה ברציפות. לפי דוח שפורסם בספטמבר 2019, ישראל נמצאת אחרי קנדה בשיעור האזרחים בגילאי 25-64 בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית – כ-50%.
בשנה השנייה ברציפות: לימודי ההנדסה הם המבוקשים ביותר
לימודי הנדסה הם המבוקשים ביותר בקרב הסטודנטים בשנה השנייה ברציפות. עם 34,324 סטודנטים המהווים 18% מהכלל, לימודי ההנדסה עקפו את מדעי החברה שנחשבו במשך שנים לתחום הלימודים הגדול והמבוקש ביותר בישראל.
51,821 סטודנטים, אחד מכל ארבעה, לומד את מקצועות ההנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. בנוסף לכך, מספר הסטודנטים שלמדו מקצועות ההייטק (מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב) בעשור האחרון, זינק בכ-80%, 16,780 סטודנטים בתשע"ט לעומת 9,122 בתש"ע.
לצד העלייה במספר הסטודנטים במקצועות ההייטק, לאורך העשור חלה ירידה של כ-20% עד 25% במסלולי משפטים ומנהל עסקים - שנחשבו בתחילת העשור למבוקשים מאוד. בשנת תשע"ט 12,223 סטודנטים למדו לתואר ראשון במשפטים, לעומת 15,790 בשנת תש"ע.
הנשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה
חלקן של הנשים מבין הסטודנטים בשנת תשע"ט עמד על כ-59%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים. כיום מהוות הנשים רוב בכל אחד מסוגי התארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 63% ובתואר השלישי – 53%. מדובר בגידול מרשים, כשבתחילת שנות ה-90 שיעור השנים בקרב הלומדים לתואר שני היה 50% בלבד.
הגידול המרשים במקצועות ההייטק בא לידי ביטוי גם בפילוח תחומי הלימוד של הנשים. מתחילת העשור הוכפל מספרן של הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, מ-2,622 ל-5,602. גידול משמעותי נרשם גם בלימודי ההנדסה: מ- 8,581 סטודנטיות בשנת 2010 ל- 10,389 בשנת 2019.
בנוסף לכך, גם בפילוח לתחומי לימוד אצל הנשים העשור החולף התאפיין בירידה במקצועות מדעי החברה, מ-27,222 בשנת 2010 ל-23,759 בשנת 2019, וכן בלימודי משפטים מ-7,695 סטודנטיות בשנת 2010 ל-6,585 בשנת 2019. עם זאת, עלייה משמעותית נרשמה במספר הסטודנטיות בחינוך והכשרה להוראה ובמקצועות עזר רפואיים.
נרשמה עלייה במספר הסטודנטים מהפריפריה
סך כל הסטודנטים החרדים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"ט עמד על יותר מ-12,700 סטודנטים: כ-10,850 לתואר ראשון, כ-1,750 לתואר שני, כ-130 לתואר שלישי. בנוסף לכך 2,000 סטודנטים למדו במכינות. בשנת תשע"א השתלבו כ-6,000 סטודנטים חרדים בלבד, כשהיעד לשנת 2022 הוא 19,000 סטודנטים.
בשנת תשע"ט, לראשונה, מעל 50,000 סטודנטים מהחברה הערבית למדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל - גידול של מעל 100% מתחילת העשור. בשנת 2008 מספר הסטודנטים לתואר ראשון מהחברה הערבית עמד על 21,142 בלבד, כשבשנה החולפת למדו 41,087 סטודנטים לתואר ראשון.
גם בקרב יוצאי אתיופיה הנתונים מציגים מגמת עלייה. ב-5 השנים האחרונות חל גידול של 35% במספר הסטודנטים בני העדה בכלל התארים: מ- 2,937 סטודנטים בתשע"ה ל- 3,996 סטודנטים בתשע"ט. בשנה החולפת מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון עמד על 3,567 המהווים 1.5% מהכלל.
בתוך 4 שנים חל גידול של מעל 8,000 סטודנטים שהגיעו מישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. רק בשנת תשע"ט מעל 50,000 סטודנטים, שיעור של כ-30% מסך הסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות אלו.
התקציב לשנת 2020 – הגדול ביותר שניתן להשכלה הגבוהה אי פעם
לאחר עשור שהתאפיין בירידה חדה בתקציבי המחקר והפיתוח, העשור הנוכחי התאפיין בהכפלת תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה: מ-6.9 מיליארד שקלים ב-2010 ל- 11.8 מיליארד שקלים ב-2020. מדובר בתקציב הגדול ביותר שניתן מאז ומעולם להשכלה הגבוהה בישראל, ובשנת 2022 התקציב השנתי צפוי לעבור את רף 12 מיליארד השקלים.
בשנה החולפת, תשע"ט, 35,041 סטודנטים למדו בתוכניות ההנדסה, 10,698 במדעי הרוח, 31,683 בחינוך והכשרה להוראה, ו-5,990 מקצועות האומנות והעיצוב. במדעי החברה עסקים ומדעי הניהול למדו 18,711 סטודנטים, 12,223 במשפטים, 2,047 ברפואה, ומקצועות העזר הרפואיים למדו 12,913. 2,644 סטודנטים למדו בתוכניות המדעים הפיסיקליים, 4,831 במקצועות הביולוגיה, 963 בחקלאות ו1,800 למדו אדריכלות.
יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ: "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית. התקציבים הגדולים אפשרו למערכת להרחיב את תכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות, ובזכות התכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההייטק לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים המבוקש ביותר בישראל".