אתמול (ד') הודיע שר החינוך שי פירון על רפורמת הבגרויות, שבמסגרתה יצומצמו מועדי הבגרויות והיקפי הבחינות. "בחינות הבגרות הפכו לעגל הזהב", הצהיר פירון. "כך נמקד את הלמידה ונגדיל את המצויינות". אבל פירון לא היה הראשון שיזם מהפכה בבגרויות - בשנת 1995 חגג שר החינוך דאז על כתפי התלמידים, לאחר שנקבע כי לא יצטרכו להיבחן במתמטיקה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בשנת 1995 הכריז משרד החינוך, בראשות השר דאז אמנון רובינשטיין, על הגרלה שתיערך בין בחינות הבגרות. בהגרלה החגיגית הראשונה שנערכה בחודש אפריל לחיצה על כפתור מחשב מיושן קבעה: תלמידי ישראל לא יצטרכו להיבחן במתמטיקה, ספרות ואזרחות. במקצועות אלו הציון שהוכר הוא ציון המגן הפנימי.
עם כניסתו לתפקיד, ניסה השר רובינשטיין לצמצם את מספר בחירות הבגרות ולהעלות את מספר הזכאים לבגרות. רובינשטיין טען כי הרפורמה "תעודד למידה לאורך השנה ולא רק לקראת הבחינה". התלמידים שנכחו בהגרלה הראשונה חגגו, בעיקר שמכיוון שלא נדרשו לשנן את נוסחת המשוואה הריבועית, ואחד מהם אף הרים את השר על הכתפיים והכריז: "זה צעד גדול, רפורמה ענקית".
"פשיטת רגל של משרד החינוך"
בין השנים 1995 ל-1997 נערכו הגרלות, שבהן נקבעו שלושה מקצועות חובה שבהם לא ייבחנו התלמידים - מקצועות לח"ב (ללא חובת בחינה). בכל שנה חיכו השמיניסטים על מנת לראות אילו בחינות בגרות חיצוניות יבוטלו - אנגלית, מתמטיקה, תנ"ך, ספרות, הבעה עברית, היסטוריה או אזרחות. בשנת 1996 עלו בגורל המקצועות: היסטוריה, ספרות ותנ"ך.
ב-1997 התחלף שר החינוך, כאשר נכנס לתפקיד זבולון המר ז"ל (המפד"ל), שהתנגד להגרלות וכינה אותן "פשיטת רגל של מערכת החינוך".
בשנה זו התקיימה הגרלה לאחר פשרה בין שר החינוך לתלמידים, בה עלו בגורל המקצועות היסטוריה, אנגלית והבעה. הגרלה זו הייתה האחרונה שהתקיימה, כאשר לאחר מכן עבר משרד החינוך לשיטת המיקוד - בה נבחנים התיכוניסטים בכל המקצועות, אך חומר הבחינה בכל מקצוע צומצם.