"לאבא שלי. מהרגע שנולדתי אתה דואג לי, מפנק אותי ושומר עליי. בשבילי אתה האבא הכי הכי בעולם".
שלמה (שם בדוי) מאזור ירושלים לא מצליח להחניק את דמעותיו כאשר הוא מדבר על בנו. בכל שיחה, בכל רגע ששמו של בנו הקטן יואב עולה, עיניו מאדימות ונרטבות. יואב הקטן הוא זה שחתום על המילים הפותחות את הכתבה, מילים שנכתבו מספר חודשים לאחר שנולד, לפני ארבע שנים. גם היום, בגיל ארבע, יואב עדיין לא יודע לכתוב, אבל אמו רונית (שם בדוי), בת זוגו לשעבר של שלמה, כתבה אותן עבורו בשם הילד.
מאז חודש מאי האחרון שלמה ורונית אינם ביחד יותר. הם לא התחתנו מעולם, ולאחר שש שנים של זוגיות החליטו לפרק את החבילה. הילד נשאר אצל אימו, ולשלמה אסור לראות אותו עקב חוקיה של מדינת ישראל.
סיפורו של יואב הקטן מתחיל ברומן מחוץ לנישואין של שני הוריו, רומן שהוביל בסופו של דבר להולדתו. שלמה גידל את הילד באהבה רבה במשך כל חייו הקצרים. בתמונות שהוא מציג נראים בני המשפחה שמחים ומאושרים באתרים שונים בארץ: המשפחה עומדת מחויכת ליד הים, מרימים ידיים ברכבת הרים תלולה ועוד תמונות משפחתיות המוכרות לכולנו.
ההתפצלות
על פי המסורת היהודית, בנו הקטן של שלמה נחשב לממזר מכיוון שאמו התעברה כשהייתה שואה לגבר אחר. המשמעות לכך היא כבדה מאוד לכתפיו הצרות של ילד בן ארבע. זאת מכיוון שכל דיני הנישואים בישראל נגזרים מדיני ההלכה היהודית, שיש לה "יחס מיוחד" לממזרים.
סוגיית הממזרות היא מורכבת ומסובכת: גם בישראל של שנת 2009, ממזר אינו יכול להינשא אלא לממזרה או לאישה שהתגיירה. לכן מנסים הרבנות ומערכת בתי המשפט למנוע ככל יכולתם הכרזה על ילדים כממזרים.
כאמור, בחודש מאי האחרון נפרדו דרכיהם של שלמה ובת זוגו והם פירקו את הבית אותו בנו יחד במשך שש שנים. האישה הכועסת, שלא רצתה לחלוק משמורת על הילד, הודיעה לבית המשפט כי שלמה אינו אבי הילד. הבן, כך טענה, הוא פרי זרעו של בעלה הראשון בו בגדה עם שלמה.
למרות הכחשותיו הנמרצות של הבעל לשעבר, התעקשה האישה - יואב הקטן שייך לו. בית המשפט בסופו של דבר קיבל את ההכחשה והחליט כי הבעל לשעבר אינו האב. "בדיון שנערך בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא הצלחנו לנתק את הזיקה בין בעלה הקודם של האישה ליואב הקטן", סיפר עו"ד נחשון פישר, שיחד עם עו"ד רות דיין וולפנר מייצג את שלמה.
מכיוון שהשופט קיבל את טענת הפרקליטים שהבעל לשעבר אינו אבי הילד, נוצר מצב אבסורדי: בית המשפט מנסה להימנע מ"ממזור" הילד, ולכן, בהתאם לעדות האם, לא מכיר באבהותו של שלמה. מאחר שבית המשפט בכפר סבא קבע כי גם הבעל לשעבר אינו האב, נותר הילד הקטן יתום מאב רשמי.
"שלמה עבורי הוא הכל, כי את חיי הוא שינה, ורק לאחרונה קיבלנו מהאל אוצר במתנה - את פרי אהבתנו, יואב הקטן- ילדינו".
(מתוך מכתב שכתבה רונית לשלמה)
ההיסטוריה האישית של שלמה מסובכת לא פחות מהסיפור אליו נקלע עכשיו. הוא משרת כאיש קבע בכוחות הביטחון והיה נשוי בעברו לאישה ששירתה יחד איתו. את רונית, אמו של יואב בנו, פגש בבסיס, והרומן ביניהם פרח מתחת לאפם של בני זוגם הלגיטימיים.
מאשתו הראשונה הביא שלמה שני ילדים, עליהם קיבל משמורת לאחר גירושיו. כבר למעלה מחצי שנה נלחם שלמה על הדבר שהוא טוען שיקר לו מכל. "הוא שלי", מתעקש שלמה וקולו נשבר. "לא עבר יום שלא הוצאתי אותו מהגן. דאגתי לו וטיפלתי בו כל חייו, ועכשיו לא נותנים לי לראות אותו".
את שלמה ועורך דינו פגשנו בחצר בית המשפט בתל אביב. הוא לא בא בידיים ריקות: כל מסמך, תעודה, תמונה ומכתב מתועדים אצלו ומתויקים בקלסרים גדולים אותם נשא בתיק טיולים גדול שאיים להתפקע עקב משקלה הרב של ההיסטוריה המשפחתית הקצרה של שלמה ובנו יואב.
אין בדיקת רקמות בלי צו
על פניו, נראה מצבו פשוט לפיתרון והשאלה המתבקשת על ידי כל אדם שאינו מצוי בדיני משפחה היא מדוע אינו עושה שלמה בדיקת אבהות, אחת כזאת שתוכיח מעל לכל ספק שהילד הוא שלו. האב המסור אכן שלח את שיער בנו לבדיקת רקמות בחו"ל, שהוכיחה כי רוב הסיכויים הם שהילד אכן שלו. למרות זאת, בבית המשפט הישראלי בדיקת האבהות היחידה שקבילה היא זו שנעשית בתחומי ישראל, לאחר קבלת צו בית משפט. אולם ללא הסכמת האם, הסיכוי לקבל צו בית משפט הוא אפסי.
"בית המשפט רואה את עצמו כאבי הקטינים", מסביר עו"ד פישר. "ולכן, בית המשפט לעולם לא ייתן צו לבדיקה שבסופה יוכח מעל לכל ספק כי ילד הוא ממזר, הוכחה שתפגע בו למשך שארית חייו".
לשמע הדברים האלה, שלמה, שישוב בסמוך, לא מצליח להיוותר אדיש: "מה עדיף?", הוא שואל בכעס, "שהילד לא יידע אם יש לו מחלות תורשתיות? מה יקרה אם הוא יפגוש את הבת השנייה שלי ויקיים איתה יחסי מין? זה יותר טוב מילד ממזר?"
"אבא, איפה יואב? מתי הוא בא?"
"בתי המשפט משקרים לעצמם ולכולנו", אומר עו"ד פישר. "הם מוכנים להתעלם מהאמת, והאמת העובדתית היא ברורה: הילד הוא בנו של שלמה".
על פי ההלכה, הממזרים יותרו פסולי חיתון במשך דורות על גבי דורות. הם לא יוכלו לבוא בקהל ישראל ויסבלו מסנקציות שונות ומיושנות. הדילמה בפניה עומד בית המשפט היא כבירה: האם ממזרות עדיפה על יתמות?
ברוב המקרים פוסק בית המשפט כנגד הממזרות שנתפסת כמעמד נחות בדת משה וישראל, אך כיום ייתכן שיש מקום לבחינה מחדש של המצב.
מתגעגעים ליואבי
נישואים אזרחיים בחו"ל, הקבילים במדינת ישראל, מהווים פיתרון חלקי לקהילת הממזרים שנאמדת בכ-15% מכלל האוכלוסייה. קפריסין, אליה מגיעים מספר רב של ישראלים כדי להתחתן בטקס אזרחי, נמצאת במרחק מאות ספורים של דולרים ושעה וחצי של טיסה.
ידיעת ההיסטוריה המשפחתית חשובה מאוד בשנות ה-2000, בעיקר בהתמודדות עם מחלות גנטיות ותורשתיות שילד שמכיר את אביו יוכל להימנע מהן בעת הצורך. פריבילגיה שיואב הקטן לא יזכה ליהנות ממנה.
שני ילדיו של שלמה מנישואיו הראשונים גרים איתו ביישוב לא גדול סמוך לירושלים. השניים כבר התרגלו לדמותו הקטנה של יואב החייכן ותפסו בשמחה את תפקיד האחים הגדולים. עכשיו, נאלצים גם הם להתמודד עם אובדן של בן משפחה. "הבת שלי כל הזמן שואלת: 'אבא, איפה יואבי? מתי הוא חוזר?'", מספר שלמה. "אין לי מה לענות לה. פשוט אין לי מה לענות. זה כל כך קשה - הגעגועים קשים מנשוא. אני חושב עליו כל הזמן. הסבל שנגרם לי בלתי נתפס ובלתי מדיד ברמה לא אנושית, ואני קורא לכל מי שיכול לעזור: תחזירו לי את יואבי".