מחקר חדש, הגדול ביותר שנעשה אי פעם בקרב בני נוער ושבו השתתפו חצי מיליון צעירים אמריקנים פורסם לאחרונה ומצא כי יש קשר בין זמן הצפייה במסכים לסימפטומים הקשורים לאובדנות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

על פי הממצאים, 28% מהנבדקים שנמצאים מול המסך שעה אחת דיווחו על תסמינים אובדניים. כשזמן הצפייה עמד על 4 שעות כמות הנבדקים שדיווחו על תסמינים אובדניים עלתה ל-38%, וכשזמן הצפייה עלה ל-5 שעות או יותר כמעט 50% דיווחו על סימפטומים מסוכנים.

"אני סובל מדיכאון, חרדות", מספר ד', בן 14 שמאושפז בבית החולים לבריאות הנפש גהה. "לפני שבאתי לפה היה לי מאוד קשה ללכת לבית הספר. הייתי בסביבות השנה ומשהו בבית. פשוט הייתי מנותק, בחדר שלי, עם דלת סגורה".

"אני חי בחרדות" (צילום: החדשות)
"אני חי בחרדות" | צילום: החדשות

ד' בילה במשך 15 שעות ביום לבד בחדרו עם המחשב. בבית החולים מכריחים אותו להתנתק. "זה כדי לברוח מהמציאות, זה סוג של עולם דמיוני. אחרי הכול, לא רואים את מי שאתה באמת באינטרנט. הייתי בסוג של בועה, של אני לא צריך חברים במציאות. אז לא באמת היה לי שום קשר חברתי מחוץ למחשב".

נ', חבר של ד' שלומד איתו באותה הכיתה בבית החולים ושניהם ברחו למסכים שרק החמירו את מצבם. "בכל יום הייתי יושב מול מסך 16 שעות", סיפר נ'. "פשוט משחק. ואני שוכח לאכול ולשתות. פשוט שוכחים. עוצרים כשההורים צועקים: השעה 22:00, עוד לא אכלת".

מחיר המסכים (צילום: החדשות)
עלייה במקרי הדיכאון בקרב בנות | צילום: החדשות

"לא כל כך הייתי רוצה ללכת לטיולים שנתיים, לישון שם", סיפר. "היה עדיף לי להיות בבית. אתה לא מדבר עם אף אחד, אתה לא נמצא עם אף אחד. אתה רק מול המסך אין לך תקשורת".

גם המדיה החברתית משפיעה - זינוק במקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות

ההשפעה של המסכים על הנפש לא באה לידי ביטוי רק אצל נערים שמאושפזים בבית חולים לבריאות הנפש, אלא בכל מקום - גם אצל מבוגרים. לאורך השנים בנים ובנות לקו בדיכאון במידה דומה, אבל החל מ-2017 מקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות נמצאים בזינוק אדיר, הסיבה: "הן נמצאות יותר ברשתות החברתיות".

אילוסטרציה (צילום: 123RF, חדשות)
הנבדקים דיווחו על סימפטומים מסוכנים | צילום: 123RF, חדשות

"כשאתה מסתכל במדיה החברתית, אתה מקבל אשליה שכולם מאושרים", מסביר פרופסור גיל זלצמן, מנהל בית החולים גהה ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות. "הדבר הזה מאוד מחמיר בדידות.

איך להבחין אם הילד נמצא במצוקה?

זלצמן מסביר מתי על ההורים להתערב ואיך הם יכולים להבחין שהילדים שלהם במצוקה. "אחד הדברים שחשוב לשים לב אליהם זה שינוי התנהגות קודמת", הוא מסביר. "מתבגר שמתחיל להסתגר, מתבגר שהיה מוחצן מאוד, שמח, נע הרבה, פעיל מאוד - פתאום מתחיל להסתגר זו נורה אדומה".

חשוב להגביל את זמן המסכים כבר מההתחלה ולא לחכות לנורה האדומה. למרות הנתונים הקשים במשרדים החינוך והבריאות הוחלט להקפיא את התוכנית למניעת אובדנות, למרות שהמורים הוכשרו והתוכנית הביאה תוצאות בשטח. הסיבה להקפאה היא תקציב.