תופעה מדאיגה. אילוסטרציה (צילום: Matanya Tausig/Flash90)
נתונים מדאיגים. אילוסטרציה | צילום: Matanya Tausig/Flash90

איפה עומדים ילדי ונערי ישראל בהשוואה לעולם? הבוקר (שלישי) פרסמה המועצה הלאומית לשלום הילד את הדוח "ילדים בישראל 2017", שכולל בין היתר נתונים מדאיגים על העוני וההשמנה - וגם על המחסור בפעילות גופנית בהשוואה לעשרות מדינות. עם זאת, בכל הקשור לעישון סמים והשתכרות הילדים בישראל הם בהחלט "ילדים טובים ירושלים" בהשוואה לעולם.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מהדוח, שהוגש הבוקר לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, עולה כי כ-18% מתלמידי כיתות א' ו- 30% מתלמידי כיתה ז' סבלו ממשקל עודף ומהשמנה בשנה החולפת. אחוז התלמידים שמשקלם עודף הולך וגדל מכיתה א' עד ז': בקרב תלמידי החינוך הממלכתי שיעור בעלי המשקל העודף הוא הגבוה ביותר בכיתה א' (כ-21%), ובכיתה ז' שיעור ההשמנה הגבוה ביותר הוא במגזר הערבי – כ-36.5%.

אצל החרדים והבדווים בנגב נרשמו הנתונים הנמוכים ביותר בכל הנוגע להשמנת יתר. במקביל, כ-2% מתלמידי כיתות א' ו- 4% מתלמידי כיתות ז' סובלים מתת משקל: במועצה לשלום הילד הבהירו כי "תופעת תת המשקל שכיחה בכל המגזרים בכיתה ז' יותר מאשר בכיתה א'. בעיקר התופעה בולטת בקרב תלמידי המגזרים החרדי והבדווי".

"אוכלים את זה": כך ילחמו בהשמנה (צילום: rf123)
תופעת ההשמנה מתרחבת בין כיתה א' ל-ז' | צילום: rf123

בורחים ממסלול הריצה - למסכים

נתון מדאיג נוסף שעולה מן הדוח הוא המחסור של ילדי ישראל בפעילות גופנית: תלמידי ישראל נמצאים במקום הראשון (מתוך 40 מדינות שנבדקו) במדד אחוז התלמידים אשר בשבוע האחרון לא עסקו בספורט יותר מ-60 דקות - ובמקום אחד לפני אחרון במדד אחוז התלמידים שלא עשו ספורט בכלל.

משמעות האחוזים במספרים היא ש-62,294 ילדים ובני נוער עסקו בספורט תחרותי בשנת 2016, מתוכם רק 10,590 - שהן 17% מסך בני ובנות הנוער - הן ספורטאיות.

את זמנם הפנוי מבלים ילדי ישראל מול המסכים: 87% גולשים באינטרנט שעתיים ומעלה ביום ו-60% מתוכם מבלים יותר מ-4 שעות ביום ברשת. הוואטסאפ מככב בקרב בני הנוער בגילאי 13-17 ש-90% מהם מגדירים עצמם פעילים. 75% גולשים בפייסבוק, 61% פעילים באינסטגרם וכמחצית מבני הנוער מתחזקים חשבון סנאפצ'אט.

אחרי פרשת אפי נוה: כך ניתן למנוע דליפת מידע (צילום: Ponsulak Kunsub, 123RF)
87% גולשים במשך כשעתיים ביום | צילום: Ponsulak Kunsub, 123RF

שיעור הילדים שמנסים להתאבד מזנק

חלק נוסף בשנתון הסטטיסטי נוגע לסוגייה הכאובה של התאבדויות וניסיונות התאבדות בקרב ילדים ונוער. על פי הנתונים, 773 ילדים ובני נוער הגיעו בשנת 2016 לחדרי מיון לאחר ניסיון התאבדות - מתוכם 608 בנות שניסו להתאבד, כמעט פי 4 ויותר ממספר הבנים.

עם הגיל עולה מספר נסיונות ההתאבדות של ילדים: 24 ילדים עד גיל 9 , 282 בגילאי 10-14 ו- 465 בגילאי 15-17 בשנת 2016. לפי הדוח, כ-40% מהקטינים שניסו להתאבד במהלך שנת 2016 היו מתחת לגיל 14. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הקטינים עד גיל 14 מכלל הקטינים שניסו להתאבד גדל בעשור האחרון בשיעור של כ- 40% בין השנים 2006-2016.

בני נוער שותים אלכוהול (ארכיון) (צילום: חדשות 2)
מהדוח עולה: הנוער בישראל שותה פחות | צילום: חדשות 2

פערי העוני בקרב ילדי ישראל נחשפים - וגם נתוני ההשתכרות וצריכת הסמים

בהמשך לדוח העוני שפורסם לאחרונה, השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד שופך אור נוסף על התופעה המדאיגה:  881,369 ילדים, המהווים 31.2% מהילדים בישראל, חיים בעוני. כשמחלקים את נתוני העוני לפי מגזרים עולה תמונה מדאיגה לפיה 58.7% מהילדים החרדים חיים מתחת לקו העוני ו-62% מהילדים הערבים בישראל נמצאים גם הם מתחת לקו.

הפערים הגדולים בתחולת העוני באים לידי ביטוי גם בחלוקה לפי מחוזות: 53% מהילדים במחוז ירושלים ו-37% במחוז הצפון נמצאים מתחת לקו לעומת 19% בתל אביב ו-14% במחוז המרכז. בתחילת 2016 היו 438,963 ילדים שהוכרו בשירותי הרווחה - כ-15% מכלל הילדים בישראל. מאז שנת 2000 מספרם של הילדים המצויים בסיכון ישיר או משפחתי גדל ביותר מפי 2 והגיע ב-2016 ל-367,440.

נתון מדאיג נוסף עולה מהשוואה למדינות ה-OECD: ישראל נמצאת בקצה העליון של מדרג העוני מבין המדינות המפותחות. לפי הדוח, 34.5% מהילדים ב-2015 היו בסיכון לעוני כפול מהממוצע במדינות ה-OECD.

אילוסטרציה מלצרית מגישה בית קפה (צילום: רויטרס, חדשות)
הנוער גם יוצא לעבוד יותר | צילום: רויטרס, חדשות

מנגד, הנתונים בנוגע לצריכת אלכוהול וסמים בקרב בני הנוער בישראל נמוכים בהשוואה לעשרות מדינות בעולם. לדוגמה, 6.7% מהתלמידים בישראל עישנו סמים כבר בגיל 15 - לעומת 26.8% בצרפת 23.7 בשוויץ, 19.5% באנגליה ו-16.2% בהולנד.

עוד עולה מהנתונים כי 8.6% מהתלמידים בישראל בגילאי 11, 13 ו-15 השתכרו לפחות פעם אחת בחייהם. מדובר באחוז הנמוך ביותר מבין 40 המדינות שנבדקו, למעט מדינה אחת. כמו כן בישראל נמדד האחוז הגבוה ביותר של נוער שאוכל פירות וירקות יותר מפעם אחת ביום, אך ישראל נמצאת במקום ה-12 מבין 40 המדינות שנבדקו בכל הנוגע לצריכת סיגריות ומוצרי טבק בקרב התלמידים.

בגזרת הרגלי הצריכה של הילדים והנוער בישראל, ניתן לראות לראשונה עליה במספר בני הנוער בני 15-17 אשר עובדים. 414,000 בני נוער הצטרפו לשוק העבודה והציגו עלייה בחלקם של בני הנוער העובדים בקרב בני גילם, לראשונה מאז 1995.

כ-85% מבני הנוער (12-17) רכשו מוצרים או שירותים באמצעות האינטרנט. הגיל הממוצע בו מתחילים לרכוש במרשתת הוא 13 ובני נוער נוהגים לבצע בממוצע 2 רכישות בחודש ו-27 רכישות בשנה. מחצית מבני הנוער מצהירים כי הם מוציאים 50-100 שקלים בחודש על רכישות ברשת. שליש מבני הנוער מצהירים כי אינם יודעים להעריך את סך ההוצאה שלהם באינטרנט.

יאשר את הבקשה? הנשיא ריבלין (צילום: Mark Neyman/לעמ)
הביע דאגה מהנתונים. הנשיא ריבלין | צילום: Mark Neyman/לעמ

הנשיא: "תפקידנו לעשות יותר למען עתיד ילדינו"

הנשיא ריבלין התייחס במעמד קבלת השנתון בעיקר לנתוני העוני: "קשה מאוד לגלות שהתמונה עגומה. שליש מהילדים בישראל ובפרט 2 מכל 3 ילדים חרדים ו-2 מכל 3 ילדים ערבים חיים מתחת לקו העוני", אמר. "הביקורת על אופן חישוב הקו מוכרת לי. אכן מדובר בעוני יחסי שאופן החישוב שלו שנוי במחלוקת ועדיין המספרים גדולים מאוד".

הנשיא הוסיף: "ילד עני הוא ילד שהולך לישון רעב. הוא ילד שבא בלי כריך לבית הספר. הוא נער בסיכון וזה לא משנה מה דתו ולאיזה מגזר הוא שייך. הילדים האלה והנוער הזה פגיעים וזקוקים להגנה. תפקידנו לעשות יותר למען עתיד ילדינו, להקצות יותר משאבים, להכיר אותם ולהגן עליהם בכל הזירות".

גם עו"ד ורד וינדמן מנכ"לית המועצה לשלום הילד הגיבה לממצאי השנתון: "נתוני השנתון צריכים להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בישראל. הילדים בישראל חייבים לעבור לראש סדר העדיפויות הלאומי. הנתונים העולים מהשנתון מצביעים על כך שזהו לא המצב היום. כל עוד כלל ילדי ישראל והילדים בסיכון ובמצוקה בפרט, נותרים בתחתית סדר העדיפות או בצילו של הזרקור הציבורי, לא נוכל להבטיח להם עתיד טוב יותר, ותהיה זו בכיה לדורות".