פערי החינוך, הקשיים בטיפול בחבילות שלכם מחו"ל - וגם הכסף שהמדינה מפסידה כל שנה: דוח מבקר המדינה, שחלקו הכלכלי פורסם היום (שלישי), מצביע על שורת ליקויים בשלטון. המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, הקדיש פרק נרחב לדרך בה מושקע תקציב מערכת החינוך - וגם התייחס לסוגיה בוערת עבורה ישראלים רבים, הדרך בה מטופלות החבילות שמוזמנות בדואר ממדינות אחרות.
הביקורת על עבודת משרד החינוך נערכה בתקופת כהונתו של השר נפתלי בנט, אך נושאים רבים שצוינו בדוח רלוונטיים גם למדיניות שהנהיגו קודמיו. "החינוך הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר לחוסנה של החברה בישראל ולשמירה על אופייה הדמוקרטי של המדינה. התקציב המושקע במערכת החינוך הוא מהגדולים שבתקציבי הממשלה", אמר המבקר - שציין כי תקציב המשרד עמד ב-2015 על 48.9 מיליארד שקלים וב-2016 על 50.9 מיליארד.
ומה חושב המבקר על הקטנת הסיוע לניצולי שואה? לחצו כאן
ומה כתב המבקר על המחיר בכביש 6 והמאבק בתאונות הדרכים?
לדבריו, משרד החינוך לא יישם תקצוב דיפרנציאלי - שיטה בה תלמיד מקבל יותר או פחות תקציבים בהתאם לעשירון אליו הוא ויישובו משתייכים - בחטיבה העליונה. "לא זו בלבד שהתלמידים הנמנים עם השכבות החלשות ביותר אינם נהנים מהעדפה מתקנת רציפה בתקצוב ביחס לתלמידים הנמנים עם השכבות המבוססות יותר, אלא שתקצובם בפועל אף נופל במידה ניכרת מזה שהתלמידים בני השכבות המבוססות יותר נהנים ממנו. כך הסיכוי לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד נפגע", הבהיר המבקר. מדובר בנושא אותו סיקרנו בהרחבה במהדורה המרכזית: צפו בכתבה ששודרה בחודש אוגוסט האחרון.
"ההשקעה גדלה, אך אין בכך די"
בדוח נכתב כי בשנים האחרונות גדלה ההשקעה בתלמיד בישראל באופן עקבי ביחס למדינות ה-OECD. בין השנים 2006 ל-2012 הציון של תלמידי ישראל במבחני הפיזה עלה בהתמדה, אך למרות מטרות משרד החינוך "הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם, ודירוג הישגיהם ביחס למדינות ה-OECD לא השתפר".
שפירא הדגיש כי "מדינת ישראל מקצה למערכת החינוך משאבים רבים בהיקף כספי של עשרות מיליארדי שקלים, מדי שנה בשנה, מפני שמערכת החינוך היא תשתית אסטרטגית לאומית החיונית לבניית חברה חזקה ומתקדמת. ביקורת זו מעלה ליקויים מהותיים בתהליכי התכנון, ההקצאה, הפיקוח והבקרה על תקציב החינוך מצד משרדי החינוך והאוצר". עוד עולה מהדוח כי משרדי האוצר והחינוך לא בוחנים ביעילות "את ההתאמה בין התקציב וביצועו ליעדים ולתפוקות המצופות ממערכת החינוך".
לדבריו, העמקת פערי החינוך מחייבת שיקולים דיפרנציאליים בכל שכבות הגיל - על מנת להביא להגברת השוויון בהקצאת המשאבים, למען צמצום הפערים בחברה. "אמנם במשך השנים גדלה ההשקעה הלאומית בחינוך, אך אין בכך די. על הממשלה בכלל ועל משרד החינוך ומשרד האוצר בפרט מוטלת החובה למצות באופן מיטבי את כל המשאבים המיועדים למערכת החינוך, ועליהם לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לצמצם את הפער בין רמת ההישגים של מערכת החינוך לרמתן של מערכות החינוך המתקדמות בעולם".
המבקר הצביע גם על חוסר מידע מדויק על הדרך בה מנוצל התקציב: "תמונת המצב בדבר היקפי ההשקעה הלאומית בחינוך אינה שלמה ואינה כוללת את מלוא המשאבים המופנים למערכת החינוך על ידי המגזר הציבורי בכללותו. הדבר פוגע בין היתר בקבלת ההחלטות בתחום צמצום הפערים והתקצוב הדיפרנציאלי הנדרש לטובת השכבות החלשות בדרך שתאפשר הזדמנות שווה לכל תלמידי ישראל".
הזמנת חבילה מחו"ל? מעיכובים עד נזק למשלוח - הדואר לא ערוך
פרק נוסף בדוח עוסק בליקויים בטיפול בחבילות מחו"ל - שירות שהפך לאחד המרכזיים בחברת דואר ישראל. "על אף שחברת הדואר מודעת זה שנים לקשייה במתן שירותי הדואר הבין-לאומי, בייחוד נוכח השינויים הרבים שחלו בתחום זה, היא לא נערכה אליהם כיאות כך שתוכל לשפר את שירותיה בהיקפים החדשים של הסחר האלקטרוני". על כן קרא שפירא לתעדף את הטיפול בחבילות אלו ואת תיקון הליקויים.
מהדוח עולה כי בית המיון המרכזי של הדואר בתל אביב לא מותאם מהבחינה הלוגיסטית לטיפול בכמות פריטי הדואר מחו"ל, וכך גם בחלק מבתי הדואר האזוריים: "לכן נוצר עומס בבתי הדואר האלה, ונגרמים לעיתים עיכובים בהליך הטיפול בפריטים אלו". המבקר ציין כי במקרים רבים הלקוחות לא מקבלים הודעה ידנית על הגעת חבילתם לסניף, בעוד חבילות אחרות מגיעות ללקוחות כשהן פגומות.
"על חברת הדואר לפעול בעדיפות עליונה להטמעת מערכת ניטור, הנדרשת לפיקוח על הטיפול בפריטי הדואר ולבקרתו", סיכם המבקר - שקרא גם לשפר את המערך במסוף הדואר בנתב"ג ולהשלים את הקמת בית המיון לחבילות גדולות שאמור לקום במודיעין - וזאת "כדי לעמוד בקצב המהיר של ההתפתחויות בתחום שירותי הדואר הבין-לאומי וכדי לספק שירות נאות לאזרחים ולבעלי העסקים במדינה".
המבקר ציין כי מעבר לשירות הלקוי ללקוח, הכשלים פוגעים גם בהכנסות המדינה: "זירוזו של התהליך ימנע אובדן מסים שנתיים המוערכים בסך כ-200 מיליון שקלים ויאפשר לשפר את מצבה הכלכלי של החברה".
את הפרק העוסק בדואר סיכם בנזיפה: "ליקויים שהועלו בדוח זה והתלונות הרבות המתקבלות במשרד מבקר המדינה ובגופים נוספים על רמת שירותי הדואר הבין-לאומי של החברה, מורים ששירותיה בתחום הדואר הבין-לאומי טעונים שיפור". שפירא ציין כי צעדים אלו יעודדו יבוא אישי, יקלו בעקיפין על יוקר המחייה וגם יגבירו את אמון האזרחים בשירותי הדואר.
מפסידים עשרות מיליארדים בשנה בגלל תכנוני מסים
הפסדי המדינה לא מסתכמים רק בדואר: פרק נוסף בדוח עוסק בתכנוני המס ובהון השחור. לדברי המבקר, ההיקף של תכנוני המס, הלבנות ההון והכסף שמופקד בחשבונות בנק בחו"ל הוא כ-40 מיליארד שקלים בשנה - שלמעשה "נעלמים" מדי שנה. בדוח נכתב כי רשות המסים לא הקימה במשך שנים פורום לקביעת מדיניות לטיפול בתכנוני מס "אגרסיביים" - אותם 'טריקים' כלכליים שמביאים לשתלום מס נמוך מצד אנשים וגופים.
"כעשר שנים לאחר התקנת התקנות, עדיין לא עדכנה הרשות את רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח, למרות השינויים הרבים שחלו במציאות הכלכלית", הוסיף המבקר - שציין כי לא מוטלים קנסות על מתכנני מס שאינם מדווחים על כך, מכיוון שהדבר לא הוגדר כעבירה מנהלית. הדוח חושף ליקויים בתיאום בין הגופים השונים: משרדי השומה לא מעבירים למשרדי החקירות האזוריים מידע על אנשים שלא דיווחו על תכנון מס החייב בדיווח. גם כאשר שחריגה כזו מתגלה, המבקר מציין כי הדבר מטופל במישור האזרחי ולא בפלילי.
בעיה נוספת שמשפיעה על גביית המסים היא "חברות ארנק" - למשל, אנשים שמכריזים על עצמם כחברה ובשל כך משלמים מס מופחת. "לא יושמו המלצות צוות למיסוי חברות ארנק - אילו מיסוי חברות ארנק היה מוסדר, המס שהיה נגבה בשנה האמורה נאמד בסכום של כמיליארד שקלים", הדגיש שפירא - שציין כי מדובר באחת מבין מספר פרצות מס שעוד לא טופלו. "סגירה של הפרצות הקיימות תביא לצמצום התמריצים ליצירת תכנוני מס".
"הליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה בדוח זה מלמדים, כי במבחן התוצאה התמודדותה של הרשות עם תכנוני המס באמצעות ריכוזם ברשימת תכנוני המס החייבים בדיווח לא צלחה", סיכם. "הרשות לא הצליחה ליצור הרתעה מביצוע תכנוני מס אגרסיביים. היא אף לא הצליחה לאכוף את הוראות המס, להביא לענישת מתכנני המס, והיא אינה יכולה לספק נתונים על שיעור הנישומים המתחמקים מדיווח על תכנוני מס אגרסיביים". לדברי שפירא, המצב הקיים פוגע בשוויוניות: כל הציבור צריך לשאת בחלקו באופן שוויוני ויש להימנע מהטלת נטל מס כבד יותר על אזרחים שומרי חוק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק