להיות עני זה לשאול כל לילה איך הגעתי למצב שאין לי אפשרות לשלוח את הבן הקטן שלי לכיתה א׳ בלי מחברות וספרים חדשים
להיות עני זה להגיד לילד שלך שאת כל כך רוצה שירגיש כמו כולם שאת לא יכולה לקנות לו טלפון נייד או מחשב
להיות עני זה לאכול פיצה באירוע מיוחד ולהרגיש סיפוק קטן, אפילו רק לרגע אחד
להיות עני זה לרצות לפעמים להיעלם, כששבוע שלם הבית בלי חשמל כי ניתקו לך אותו בגלל חוב של 140 שקל
להיות עני זה סתם להיתקל בפרסומת של בושם חדש ולדמיין, רק לדמיין, את הריח שלו עוטף אותי בניחוחות של שלווה
להיות עני זה הצביטה בלב כששומעים חברות מתכננות את הטיול הבא לחו"ל עם הילדים ולהבין שאני רחוקה, רחוקה מאוד משם
להיות עני זה לפתוח את המקרר, לראות את המדפים הריקים, ולקבל פרופורציות על החיים
להיות עני זה כבר לא שאלה של מותרות או פינוקים. זה לדאוג כל יום במה תאכילי את הילדים שלך. איזה חינוך תתני להם וחשוב מכל איך תשמרי על חיוך שלהם
להיות עני זה להחזיק את עצמי כל כך הרבה פעמים מבכי מתפרץ
להיות עני זה להיות כלואה בתוך מציאות מתסכלת
אני ענייה. אני קמה כל בוקר לעבודה ושורדת את החיים ולא חיה אותם
אני ענייה כאן בתוך כל מה שנראה אפשרי ונגיש. ובתוך המציאות הזאת אני יודעת יותר מהכול מה ההרגשה של להיות אדם שקוף
ע', בת 37, היא גרושה טרייה ואמא לשני ילדים קטנים, שעובדת ומתגוררת בדירת שני חדרים בצפון הארץ. ע׳ נתמכת על ידי ארגון לתת המספק עבורה ועבור ילדיה חבילות מזון על בסיס קבוע.
"לפני כשנתיים הגרוש שלי נקלע לחובות בשל עסק שכשל. המצב הקשה הוביל אותנו לפרידה, אבל הוא אבא טוב לילדים שלנו. אבא טוב שמנסה להשתקם כלכלית אבל בלי באמת יכולת. בשל החובות של העסק, ותיקים בהוצאה לפועל אין לו כסף לשלם לי מזונות", היא מספרת. "אני הייתי שם, במקום הטוב שיש בו אינספור אפשרויות. היום העוני פוגש אותי בכל פינה".