תמונת מצב דו משמעית עולה מדוח מצב זכויות האדם לשנת 2014 שמפרסמת האגודה לזכויות האזרח. על פי הדוח, אחת התופעות הבולטות בדוח היא השפעת מבצע צוק איתן על מצב זכויות האדם בישראל, גם לאחר שהסתיים, לצד התייחסות של המדינה לדיור בר השגה, צמצום פערים וזכויות המיעוטים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
במהלך מבצע צוק איתן, על פי הדוח, ניכרה מגמה קשה של פגיעה בחופש הביטוי, בכל הנוגע להשמעת ביקורת נגד הלחימה: המשטרה עצרה כ- 1,500 מפגינים, ראשי עיריות ניסו למנוע הפגנות, פעילים אלימים היכו מפגינים, אוניברסיטאות הגבילו את חופש הביטוי של סטודנטים ומרצים, מעסיקים פיטרו עובדים ערבים בגין התבטאויות במהלך הלחימה והשיח ברשתות החברתיות היה גס ואלים מאי פעם.
במהלך צוק איתן החריפו גם ביטויי הגזענות והאלימות כלפי אזרחים ערבים ומאז רמת המתיחות בין יהודים לערבים נותרה גבוהה. בצוק איתן נחשפה לטענת הארגון מגמה בה אי השוויון הכלכלי מתבטא גם בזכות לביטחון: ראשי רשויות נשלחו לקושש תרומות למימון מיגוניות; מפוני גוש קטיף, עולים ואוכלוסיות אחרות המתגוררות בקרוונים נותרו ללא מיגון; מהגרי עבודה שעבדו בחקלאות ותושבי כפרים בדואים בנגב נותרו מחוסרי הגנה לחלוטין. מערך הפיצויים לעסקים ולעובדים בדרום התנהל בעצלתיים ופגע בעובדים.
"מגמות אלימות התגברו בעקבות צוק איתן"
לעומת זאת, בשנה האחרונה הורגשה בפעילות הממשלה והכנסת היוצאת מגמה חדשה: ועדת אלאלוף התכנסה במטרה להיאבק בעוני, ועדת גרמן עסקה בעתיד הרפואה הציבורית, רשות המים והכנסת פעלו לצמצום מקרי הניתוק מהזרם בגין חובות, דיור בר השגה זכה להתייחסות מסוימת בחקיקה, משרד הפנים פעל לצמצום פערים בין רשויות מקומיות עשירות לעניות בנגב וזכויות הטרנסג'נדרים זכו להכרה גוברת. באגודה מקווים כי צעדים אלה מהווים את תחילתו של שינוי תפיסתי.
לדברי עו"ד שרון אברהם-ויס, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, "מגמות הגזענות והאלימות, צמצום חופש הביטוי והשלכותיו התגברו בעקבות צוק איתן. הקיץ האחרון חשף את הקושי של החברה בישראל להתמודד עם ריבוי הדעות בה ועם עובדת קיומו של מיעוט לאומי ואידיאולוגי. זוהי מגמה הרסנית לדמוקרטיה ולחברה בישראל".